פסטיבל חיפה 2018: הכנסיה החדשה

(שם הסרט במקור: First Reformed)

סוף הסרט די מהמם. הדרך אליו קשה. ויה דולורוזה.דת היא לא רק ספר קדוש. היא ספר הדרכה לחיים. האור שמוביל את האנשים. אבל אם הדת תהיה רק דיון תיאולוגי, אז אין בה טעם. ו"הכנסיה החדשה" היא, ברובו, סרט שהוא דיון על דת, מבלי להראות איך היא משפיעה על החיים. מבלי לתת לי להרגיש את החיים עצמם, את האנשים עצמם.

כי הסרט כולו הוא בעצם קריינות של יומן. הכומר כותב יומן, ומלווה את כל הסרט בוויס-אובר. מפרשן את הסרט. את עצמו. הצילום של הסרט כולו סטטי. סצינות ארוכות של שיחות פילוסופיות מצולמות בשוטים סטטיים, כשהעריכה משאירה את הטו-שוט לזמן מסך ארוך, ואז חותכת באופן שנראה לי שרירותי בין הדוברים. שיחות ארוכות על הכל צפוי והרשות נתונה, על האם בכלל יש טעם לחיים בעולם שמתקרב לקיצו, על האקולוגיה, על האדם שהורס את בריאת השם, והאם זה ראוי, מותר, נכון לפעול באלימות בשם האל כדי לעצור את האדם שמחבל בבריאה הקדושה.

כל אלו מובאים אל המסך בשיחות חסרות רגש של ממש, בקולותיהם של הדוברים, בסטטיות מתסכלת, ללא מוסיקה שתכוון את הרגש שלי, בקור קולנועי שמרחיק אותי מהדמויות, מהחיים שלהן, מההשפעה של התיאוריה על הפרקטיקה.

ואז מגיע הסוף. הדמות הראשית מחליטה לפעול. ויש מכשול בפניה. והיא צריכה להחליט מה לעשות. והיא מחליטה. ואז קורה עוד משהו. והמצלמה זזה. והקיטוע מרגש. הקולנוע בסיקוונס האחרון מרגש ומרתק, אבל הדרך עד לסצינה האחרונה הזאת היתה מייגעת, ואפילו כללה סצינה סוריאליסטית ותמוהה שבה הם מרחפים.

הסרט הזה הוא מהמהוללים שבקולנוע העולמי בשנה האחרונה. איכשהו נדמה לי שהסוף המהמם הוציא את הצופים מהאולם מהללים את הסרט, אבל אני לא שכחתי את כל מה שבא לפני כן. זה לא שהסרט הזה משעמם, אבל אני נשארתי מרוחק לכל אורכו, ולא התרגשתי מדבר שקורה על מהסך. חוץ מהסוף. אז אני הרבה יותר מסויג.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פסטיבל חיפה 2018: הכנסיה החדשה

  1. שלום .
    אני חושב שפיספסת את הסרט . ואני אשתדל להמנע מספויילרים !
    לדעתי סרט מופלא וחכם ! לא מדבר על הכנסיה החדשה, אלא על "הרפורמה הראשונה" כשם הסרט .
    והרפורמה זה התהליך הנפשי שעובר על הגיבור . השינוי מתחיל מהמפגש הראשון וממשיך לכל אורך הסרט .
    מאותו שלב בסרט שהם מעופפים . הכל לא מציאותי אלא תהליכים נפשיים שעוברים על הגיבור עד להבנה שהוא מסוגל לאהוב .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s