אוסקר שפה זרה 2019: מקבץ שמיני

בזמן שפסטיבל חיפה חגג את חג הסרטים השנתי על הכרמל, המדינות השונות המשיכו לפרסם את בחירותיהן לאוסקר לסרט בשפה זרה. בשבעת המקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי, מקבץ שביעי) פירטתי על 70 סרטים שונים שעומדים לשיפוט האקדמיה האמריקאית (כולל הישראלי, "האופה מברלין"). בינתיים הצטרפו לרשימה תשעה סרטים נוספים, והטוטאל כרגע עומד על 79 סרטים. אתמול היה הדד-ליין להגשת הסרטים, ואני מעריך שבימים הקרובים תפרסם האקדמיה האמריקאית את הרשימה הסופית, שכנראה תכלול תוספות, ואולי גם שינויים (כי כמעט תמיד יש פסילות בגלל סיבות שונות. גם אנחנו מכירים את זה). אז לפני שאני ארכז את המקבץ האחרון עם הסיכומים של האקדמיה האמריקאית, הנה סקירה של 9 הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים. כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי:

הונג קונג: מבצע הים האדום (红海行动) – דאנטה לאם

הונג קונג שולחת לאוסקר סרט שאני מניח שיכול ללכת טוב על המסכים המסחריים בכל מקום בעולם, כי הוא סרט אקשן עם הרבה פיצוצים ומעט מאוד עלילה. חבורת עילית של קומנדו נשלחת להציל בני ערובה לכודים בתימן של מלחמת האזרחים – זה הכל מבחינת העלילה. תראו את הטריילר. יכול להיות שהאקשן לא רע. אבל זה לא סרט איכות מעניין. ממש לא.

איטליה: דוג-מן (Dogman) – מתיאו גארונה

הסרט הזה כבר עלה וירד (די מהר) מהמסכים המסחריים בישראל. אני דילגתי עליו, כי ראיתי את שני סרטיו הקודמים של גארונה ("גומורה", ו"ריאליטי") ודי השתעממתי משניהם, אבל יש לגארונה לא מעט מעריצים, וסרטו החדש הוא נציג איטליה לאוסקרים השנה. להבנתי מדובר כאן על גבר צנוע ודי חלש שמוקף באהבת אנשים, משפחה, וכלבים, ואז נכנס לחייו מאפיונר די אגרסיבי שסוחב אותו לכל מיני מקומות, והוא, בהיותו חלש, לא מתנגד, עד שהוא (המאפיונר) לוחץ עליו קצת יותר מדי חזק, ואז, אני מנחש, הוא (החלש) ישחרר את הכלבים כדי שיתקפו. וזה יהיה הסוף. נו, שיהיה.

הפיליפינים: סלע הקשר (Signal Rock) – צ'יטו ס. רוניו

הטריילר של הסרט הלא ידוע הזה נראה לי דווקא מעניין, והסרט הזה יכול להיות הפתעה צנועה ויפה. סיפור על משפחה שחיה באי מרוחק. כמו משפחות פיליפיניות רבות, הבת הגדולה נוסעת רחוק, במטרה להתחתן עם זר ולעבוד בחו"ל, והכל כדי לשלוח כסף להורים ולאח שנשאר מאחור כדי לטפל בהם. האי המרוחק הזה לא מרושת בטכנולוגיות מודרניות, והמקום היחידי שבו האח יכול ליצור קשר עם אחותו בסלולרי הוא הסלע שבו, בזויות מסוימות, יש בכלל קליטה. ואז מתברר שבעלה החדש של האחות מתעלל בה, והאח צריך לצאת למבצע הצלה. הטריילר נראה לא רע, עם נופים צבעוניים יפים, ועם עולם אנושי מלא ומסקרן. לא כמו משהו שיש לו סיכוי באוסקר, אני חושב, אבל אולי כן משהו שארצה להיתקל בו מתישהו.

ארגנטינה: המלאך (El Ángel) – לואיס אורטגה

את הסרט שארגנטינה שולחת לאוסקר השנה ראיתי לאחרונה בפסטיבל טורונטו (כאן כתבתי עליו). מדובר בסרט פשע קליל, חביב, אבל חסר משקל, כזה שנשכח מלב די מהר. סיפורו של פושע צעיר שמוצא בשוד סוג של אמנות, סוג של דרך חיים, ולכן אין כאן בכלל תחושת סכנה, אלא רק התענוג מעצם ביצוע הפשע. התענוג עובר בסרט ביתר שאת, אבל הוא לא באמת מחזיק דרמטית. מה גם שהאלמנט ההומוסקסואלי שהיה קיים במציאות (הסרט מבוסס על דמות אמיתית) – האלמנט הזה הועלם כמעט לחלוטין באדפטציה הקולנועית, כך שאין שום חשש לאבד מישהו או משהו אם המשטרה תתפוס אותו – וכל מעשי השוד חסרים את מימד הסכנה המוחשית. אז זה סרט ממש חמוד, אבל בלי שום ערך מוסף.

פולין: אהבה בימים קרים (Zimna wojna) – פאבל פאבליקובסקי

פולין מצרפת למירוץ סרט שהרבה מאוד צופים לו מועמדות בטוחה. פאבל פאבליקובסקי זכה לפני כמה שנים באוסקר על "אידה" היפה, וגם סרטו החדש מקבל ביקורות טובות. שוב בשחור לבן, שוב בשנות המלחמה הקרה (כשם הסרט המקורי), הפעם מדובר בלהקה פולנית הנודדת ברחבי אירופה בחיפוש כשרונות צעירים. מנהיג הלהקה פוגש זמרת מרקע שונה ואחר ומתאהב. היא מצטרפת ללהקה, אבל הרקע השונה שלו ושלה מתחיל לתת את אותותיו בסיפור האהבה שלהם. הטריילר יפהפה, בעיקר בגלל השילוב של הויזואליה היפה עם המוסיקה המלטפת, ופאבליקובסקי הוכיח את עצמו בעבר כמה פעמים. סרט שהוא מועמד רציני לאוסקר השנה.

ויטנאם: התופרות (Cô Ba Sài Gòn) – טראן בו לוק, קאי נגוין

לא הבנתי (כמעט) כלום. ניסתי למצוא קצת חומר על הסרט הזה, וכל מה שהבנתי הוא שזה סרט על תלבושות. על שמלות ארוכות שהיו נהוגות בסייגון בשנות ה-60. שמלות האאו-דיי. וזהו. יכול להיות שהתסריט מפתח סיפור של שושלת משפחתית של תופרות, או יריבויות משפחתיות, או משהו כזה, אבל העיקר כאן זה הצבעוניות, והתלבושות, והשחזור התקופתי. אבל "חוטים נסתרים" זה בטוח לא.

קירגיסטאן: תאונה בלילה (Ночная авария) – טמירבק בירנאזארוב

התקציר של הסרט הזה נשמע מקסים. הטריילר נדמה לי שלא מוכר את הסרט כמו שצריך. כי הסיפור הוא על איש מבוגר שסובל מהצקות והשפלות שגרמו לו לאבד את המשפחה שלו (ואת זה רואים בטריילר). מה שלא רואים בטריילר הוא את ההמשך: זה נמאס לו, אז הוא מחליט לצאת למסע להרוג את האדם שמשפיל אותו כל הזמן והורס לו את החיים. בדרך, הוא דורס בטעות בחורה צעירה. הוא לוקח אותה אליו לטפל בה, והיא נכנסת לנשמה שלו, מורידה את מפלס התסכול אצלו, ואף מעודדת אותו לרדוף אחרי חלומו – לחצות איזשהו אגם בשחיה. את כל זה לא רואים בטריילר. אבל אולי יש בסרט הזה משהו בכל זאת. וזהו הנציג של קירגיסטאן לאוסקר השנה.

קניה: סופה מודו (Supa Modo) – ליקאריון וואינאינה

בקניה היה סיפור ארוך בקשר לבחירת הנציג לאוסקר. היה את הסרט "ראפיקי" שהוצג בפסטיבלים חשובים בעולם. הסרט לא הותר להקרנה בקניה בגלל העיסוק שלו ביחסים חד מיניים, דבר שאסור בקניה. האיסור הזה פסל את הסרט מהתמודדות על האוסקר (מכיוון שכל מדינה חייבת לשלוח לאוסקר סרט שהוקרן באופן מסחרי לפחות שבוע בבתי הקולנוע של אותה מדינה). צוות ההפקה של "ראפיקי" פנה בתביעה לבית המשפט בקניה ואף ניצח בתביעה. "ראפיקי" יצא להפצה מצומצמת בקניה כדי שיוכל לעמוד בתנאי האקדמיה האמריקאית. ואז…הועדה שמחליטה על זהות הסרט היציג של המדינה באוסקר האמריקאי בחרה בסרט אחר.

נדמה ש"סופה מודו" הוא סרט חביב מאוד, גם אם הוא מאוהב מדי ברעיון שלו: סיפור על ילדה קטנה חולת סרטן שהחלום שלה הוא להיות גיבורת על (סופה מודו – אני מניח שזה שיבוש ילדותי של סופר הירו), אז הסרט לפחות מעניק לה כמה אפשרויות להגשים את החלום. לפחות בקולנוע אם לא במציאות.

אורוגוואי: הלילה שנמשך 12 שנים (La Noche de 12 Años) – אלווארו ברכנר

עוד מתמודד רציני על האוסקר לטעמי. אלווארו ברכנר ביים לפני כמה שנים את "מר קפלן" החביב, שהיה גם הוא נציג אורוגוואי לאוסקר. הפעם, נדמה לי, הוא מביא סרט עם הרבה יותר משקל, שמספר סיפור עם היקף יותר גדול, ושיש בו השראה. ב-1973 המשטר הדיקטאטורי באורוגוואי החליט, במקום להרוג אסירים, לשגע אותם. שלושת האסירים שבמרכז הסיפור מועברים מבית הסוהר שבו הם כלואים למתקני בידוד, בהם הם כלואים 12 שנה. אחד מהשלושה יהפך בעתיד לנשיא אורוגוואי. חומות של תקווה.

אנטוניו דה לה טורה, שחקן ספרדי משובח ומאוד עסוק, הוא בתפקיד הראשי כאן. גם צ'ינו דארין, הבן של ריקארדו, כאן. והטריילר נראה עשיר, סוחף, מסקרן. בעיניי סרט מאוד מעניין עם יכולת ממשית לאיים על הרשימה העמוסה מאוד כבר של המתמודדים לאוסקר.


עד כאן הסקירה הנוכחית. עם פרסום הרשימה הסופית אני אחזור לכאן עם העדכונים האחרונים לשנה זו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s