הגננת: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Kindergarten Teacher)

איך לכתוב על סרט שהוא רימייק של סרט אחר, ולא להשוות בין שתי הגרסאות? איך להתייחס לרימייק כיצירה עצמאית?

כי לי, באופן אישי, יש קצת בעיות עם דרך הבימוי, המחשבה הקולנועית, של נדב לפיד. אז זו לא חוכמה שאני אוהב את הרימייק יותר. כי לא נדב לפיד ביים אותו. והגישה כאן היא יותר, איך נאמר את זה, קומוניקטיבית.

אבל אני אשתדל לא לדבר יותר על הגרסה הישראלית. כי חלק מהעניין של "הגננת" בגרסתו החדשה הוא האנדרסטייטמנט שלו. הוא סרט מאוד יפה בעיניי, אבל צריך באמת להסתכל בו כדי לנסות להבין מה אהבתי בו. הוא סרט על אובססיה, אבל הוא לא אובססיבי בעצמו. הוא שקט, נטורליסטי, אנושי מאוד, אבל עם הרבה מחשבה.

מה הקשר בין אמנות לבין החיים עצמם? מאיפה מגיעה האמנות? מהם החומרים שמהם היא בנויה? מהם התנאים שבהם גדלה האמנות? האם אמנות גבוהה, כזאת שבאמת מרגשת אנשים, האם ניתן לייצר כזאת בעולם המערבי המודרני הסואן? האם ניתן לייצר תנאי מעבדה שבהם תיווצר האמנות הגבוהה הזאת? האם האמנות הזאת תזכה לחיות, ליצור במנותק מהעולם הגדול, שהרי החיים הם החומר הגולמי שמהם האמנות בנויה?

ועוד כהנה וכהנה שאלות על טבע האמנות ומקומה בחיינו. סרט שגורם לי לחשוב, אבל בצניעות. בשקט. באהבה. בכבוד. מגי ג'ילנהול מגלמת ב להמשיך לקרוא