פרסי דאג'ונג 2018: הזוכים

אתמול התקיים בדרום-קוריאה טקס חלוקת פרסי האקדמיה הקוריאנית לקולנוע לשנת 2018. לפני כמעט שלושה שבועות סקרתי כאן בבלוג את המועמדים העיקריים לפרס. אז הזוכה הגדול (או יותר נכון להגיד: הזוכה הקטן) בפרס הסרט הדרום קוריאני הטוב ביותר לשנת 2018 הוא:

"בערה". הסרט של לי צ'אנג דונג, שעלה בסוף השבוע האחרון גם בישראל, והתגלה כסרט מעניין, אבל גם מעייף ונסחב הרבה יותר מדי, זה הסרט הטוב ביותר שקוריאה הוציאה השנה. אולי.

כי באופן משונה, לא מעט סרטים קיבלו מועמדויות לפרס. ניסיתי להתוודע לחלק מהם בפוסט מלפני שלושה שבועות. מסתבר שכמעט כל אחד יצא מהטקס עם משהו:

"בערה", כאמור, זכה בפרס הסרט הטוב. זה הפרס היחיד שבו "בערה" זכה. מאוד משונה, כי הרי אם הסרט הזה כל כך טוב, הוא טוב בגלל התסריט, או השחקנים, או הבימוי, או הצילום, או העריכה, או המוסיקה. על אף אחד מהם "בערה" לא קיבל הכרה מהאקדמיה הקוריאנית. הסרט הזה זכה בפרס הסרט הטוב, וזהו.וכך כל סרט קיבל פרס אחד או שניים מקסימום:

"1987 – עוד יבוא יום" זכה בפרס הבימוי, ובפרס ההפקה.

"המרגל שעלה צפונה" זכה בפרס השחקן (שני שחקנים מהסרט הזה התחלקו בפרס השחקן במשותף) ובפרס העיצוב האמנותי.

"אני יכולה לדבר", סרט על ידידות יוצאת דופן בין פקיד רווחה צעיר לבין אשה מבוגרת הנוהגת להציף את הרשויות באינספור תלונות על המצב, והפקיד הזה גם מלמד אותה אנגלית (הטריילר נראה כמו סרט שמכופף מראש לטעם הקהל הבורגני והצפוי, אבל בדרכו הוא יכול גם לרגש קצת) – הסרט הזה זכה בפרס השחקנית.

"מאמין", סרט אקשן מסקרן, זכה בפרס שחקן המשנה, ובפרס שחקנית המשנה. קים ג'ו-יוק, שזכה בפרס שחקן המשנה, לא הגיע לקבל את הפרס. הוא נפטר לפני שנה, בגיל 45.

"סידורים קטנים", סרט על בחורה צעירה ותפרנית, שמוכרת את הבית שלה כדי לממן את ההתמכרות שלה לסיגריות, וצריכה בינתיים לישון אצל חברים (קונספט משונה. הנה הטריילר. המשונה) – הסרט הזה זכה בפרס במאי הביכורים, ובפרס התסריט.

"זרע האלימות", סרט על תופעת הזובור וההתעללויות בצבא (הנה קטעון), הסרט הזה זכה בפרס השחקן המבטיח.

"המכשפה", שנראה כמו סרט אקשן פסיכי על בחורה צעירה עם אמנזיה המנסה להרכיב קרעי זכרון אלימים לכדי זהות קוהרנטית (הנה הטריילר שנראה לא רע) – הסרט הזה זכה בפרס השחקנית המבטיחה.

"בריגדת הזאבים", סרטו האחרון של ג'י-וון קים ("חיים מתוקים-מרירים", "ראיתי את השטן", "הטוב, הרע, והמוזר"), שהוא סרט אקשן עתידני שנדמה לי כטפשי ומוגזם מדי (הנה הטריילר), הסרט הזה זכה בפרס התלבושות.

"המבצר" זכה בפרס הצילום, ובפרס המוסיקה (לריוצ'י סאקאמוטו היפני הותיק).

"בחברת אלים, 49 הימים האחרונים" זכה בפרס טכני.

ו"גונג'יאם – בית משוגעים נטוש ורדוף", סרט אימה שנדמה לי ששואב את השראתו מסדרת REC הספרדית, הסרט הזה זכה בפרס העריכה.

וכך כל סרט כמעט זכה בפרס אחד, מקסימום 2, ואף סרט הוא לא הזוכה הגדול. מקסימום הזוכה הקטן. שזה "בערה".

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s