פרסי האקדמיה האוסטרלית לקולנוע 2018: המועמדויות

היום התפרסמו באוסטרליה המועמדויות לפרס האקדמיה שלהם. אין הרבה הפתעות, ועם זאת, די מעניין שם.

יש כמה סרטים שמובילים את הרשימה, והם בעיקר הצפויים. יש סרט אחד מוכר (שכבר הוקרן בארץ, והיה מצוין בעיניי. הוא נעלם די מהר מהמסכים. מהר מדי) שקיבל לא מעט מועמדויות, אבל אלו הטכניות יותר, והוא נעדר מהמועמדויות המשמעותיות. ויש סרט אחד מרכזי מאוד שנעדר לגמרי מהרשימה, אבל זה בגלל שהוא עדיין לא הופץ באוסטרליה, ויכול להיות שאנחנו עוד נשמע עליו. הנה הסקירה על הסרטים המובילים של אוסטרליה לשנת 2018:

נתחיל מהסוף:

"זמיר" (The Nightingale), סרטה החדש של ג'ניפר קנט, שזכתה לפני כמה שנים בפרס האקדמיה האוסטרלית לסרט הטוב ביותר על סרטה המצוין "הבאבאדוק", הסרט הזה הוקרן בפסטיבל ונציה האחרון, וזכה לתגובות קיצוניות למדי, בעיקר בגלל האלימות הגראפית שהוא אמור להכיל, ולמרות זאת, הביקורת די חיבקה אותו, וגם חבר השופטים של הפסטיבל כיבד אותו בשני פרסים. אנחנו נצטרך לחכות לסרט הזה עוד קצת, כי הוא עוד לא הופץ ברחבי העולם, כולל לא באוסטרליה, נמל הבית שלו. לכן גם הוא נעדר מרשימת המועמדויות.

סרט נוסף שסיקרן אותי מאוד השנה כבר עשה את הבכורה שלו בסצינת הפסטיבלים, והתקבל בסבר פנים יפות. יחסית. כי הנושא מעניין, השחקנים טובים, הבמאי מסקרן – אבל לפי כל הדיווחים, אני מקבל את הרושם שמדובר בסרט לא רע, מכובד, ועם זאת מאוד צפוי, ואולי אפילו דידקטי למדי.

מדובר ב"ילד מחוק" (Boy Erased), סרט על נער הומוסקסואל הנשלח ע"י אביו הכומר למחנה חינוך מחדש כדי שירפא אותו מהנטייה ה"בזויה" הזאת, הומוסקסואליות. כמובן שזה לא עובר בשקט.

בתפקיד האב – ראסל קרואו. בתפקיד האם – ניקול קידמן. בתפקיד הנער – לוקאס הדג'ס ("מנצ'סטר ליד הים", "ליידי בירד"). בתפקיד המדריך במחנה – ג'ואל אדגרטון, שגם ביים. אדגרטון הפתיע לפני כמה שנים בבכורת בימוי מרשימה ("המתנה"), והסרט הזה אמור היה להביא את אדגרטון לקבוצה של הגדולים. נראה לי שהחלק הזה בקריירה של אדגרטון יחכה קצת, כי הסרט הזה הוא כנראה "הומואים זה לאו דווקא רע", ולא הרבה יותר מזה (כלומר: משחק טוב, בימוי יעיל, אבל זהו פחות או יותר)

"ילד מחוק" מועמד ל-7 פרסי אקדמיה אוסטרלים: פרס הסרט, הבימוי (אדגרטון), שחקן (הדג'ס), 2 שחקני משנה (אדגרטון וקרואו), שחקנית משנה (ניקול קידמן), ותסריט מעובד.

עוד ברשימת המועמדים:

ארץ מתוקה (Sweet Country) – וורוויק ת'ורנטון

הסרט הזה כבר הוקרן בכמה פסטיבלים בישראל, כולל בפסטיבל ירושלים, אבל בכשרון הצלחתי לפספס אותו (בעיקר בגלל התנגשויות בלו"ז). וורוויק ת'ורנטון ביים לפני כעשור סרט מרגש ועצוב מאוד שנקרא "שמשון ודלילה", על חייהם חסרי התקווה של האבוריג'ינים באוסטרליה. עכשיו הוא חוזר עם סרט שמספר סיפור דומה, רק שהפעם הוא מוכנס לתוך מסגרת ז'אנרית של מערבון. בשנות העשרים של המאה העשרים, בעל אדמות לבן ואלים מתאכזר אל ילד אבוריג'יני. בצעד של אין ברירה, הוא נורה ונהרג ע"י אבוריג'יני אחר, בוגר. התוצאה: היורה מחויב לברוח על חייו, והמרדף הוא הסרט. הטריילר מאוד מרשים, ומדובר כנראה בסרט מצוין, ממש כמו שהקודם היה:

"ארץ מתוקה" מועמד ל-10 פרסים: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקנית משנה, תסריט מקורי, צילום, עריכה, סאונד, תלבושות, וליהוק.

גברות בשחור (Ladies in Black) – ברוס ברספורד

עד עכשיו דיברנו על סרטים רציניים. משמעותיים. ומסתבר שהסרט המוביל את רשימת המועמדויות של האקדמיה באוסטרליה הוא דווקא משהו שנראה כמו צמר גפן מתוק – אוורירי, קליל, חמוד, וחסר משקל לחלוטין.

ברוס ברספורד בן ה-78, שביים בעבר (הרחוק) להיטים גדולים, ביניהם "רגעים קטנים של חסד", ו"הנהג של מיס דייזי", חוזר כאן בסרט שעל פניו נראה האם-אמא של הקראוד פליזר. סיפורה של נערה צעירה בסידני, אוסטרליה, 1959. היא רק עכשיו סיימה את בחינות הבגרות, מחכה לתוצאות, ומקווה שתוכל להמשיך וללמוד באוניברסיטה. הסביבה השמרנית, ובמיוחד אביה, לא ממש שמחים מהאישה הצעירה והשאפתנית הזו, ומבקשים לקרר את ההתלהבות. בינתיים הנערה מוצאת עבודה בחנות כלבו, שם התלבושת הייצוגית היא שחורה (ומכאן גם שם הסרט), והאינטראקציה היומיומית עם הנשים בצוות העובדות בחנות תהיה התגשמות דמות האשה העצמאית לה שואפת הנערה שעומדת על סף הנשיות הבוגרת. הסרט נראה צבעוני וחמוד מאוד:

"גברות בשחור" מועמד ל-11 פרסי אקדמיה: פרס הסרט, בימוי, שתי שחקניות, שחקנית משנה, תסריט מעובד, צילום, עריכה, מוסיקה, תלבושות, איפור ועיצוב שיער.

לנשום (Breath)  – סיימון בייקר

ומסרט על נשיות לסרט על גבריות. סיימון בייקר (השחקן הראשי בסדרת הטלויזחה "המנטליסט") כאן בבכורת הבימוי שלו, מספר על שני נערים שמרגע שהם רואים אנשים גולשים על גלי הים הם נדבקים בחיידק הגלישה. גבר מסתורי (בגילומו של בייקר עצמו) לוקח את שני הנערים תחת חסותו, ומלמד אותם כל מה שאפשר על גלישה בים, אבל בעוד אחד הנערים נסחף עם הזר המסתורי הזה להרפתקאות מסוכנות יותר ויותר, הנער השני עובר משבר התבגרות המעלה שאלות בסיסיות על גבריות. הוא לא מתלהב מההרפקנות של ההתגרות בגורל שבגלישה, ומצד שני, איזה מין גבר הוא אם הוא מפחד מקצת גלים בים? צלע נוספת בסיפור היא האשה שאיתו (עם הגבר המסתורי), שהיא גם מסתורית, ונוצרת כאב של מחסור באושר לצד אותו גבר, וכנראה גם מחסור ביכולת לפעול להשיג את האושר הזה (כלומר – כנראה להיפרד ממנו). הנער היותר מופנם והאשה הזאת יפגשו ואולי יעניקו כוח אחד לשניה, או שאולי לא יעזו, ויגיעו לסף מוות.

"גבריות" לפי הסרט הזה היא בעיקר הרבה דאווין, ואולי יש יותר מזה בחיים, אז הסרט הזה פחות מסקרן אותי, ועדיין הטריילר לא-לא מעניין (הנה הטריילר להתרשמות). "לנשום" מועמד ל-9 פרסי אקדמיה: פרס הסרט, בימוי, שחקן משנה (בייקר עצמו), שחקנית משנה, תסריט מעובד, צילום, עריכה, סאונד, וליהוק.

מטען (Cargo) – בן האולינג, יולנדה ראמקה

התחלנו עם "הבאבאדוק", וגם נסיים איתו. המפיקה של סרט האימה המצוין ההוא נמצאת גם בצוות ההפקה של "מטען", שהוא, בבסיסו, סרט זומבים. מגיפה אלימה שוטפת את אוסטרליה, ומגיעה גם אל המשפחה שבמרכז הסיפור. האמא נדבקת, ותקופת הדגירה היא 48 שעות. ואז גם האב נדבק, ומה שנותר לו הוא להציל את התינוקת הקטנה. יש לו 48 שעות למצוא לה בית חדש. והסכנות בחוץ אורבות, אבל אולי גם ישועה, בדמות משפחה אבוריג'ינית. הטריילר מרשים, אבל לא באמת מספר לי על משהו יוצא דופן בז'אנר הזומבים.

"מטען" מועמד ל-5 פרסי אקדמיה: פרס הסרט, תסריט מעובד, סאונד, עיצוב אמנותי, ועיצוב שיער ואיפור.

עוד כדאי להזכיר ש

"משודרג" (Upgrade), אחד הסרטים הכי מצוינים שראיתי השנה, מועמד ל-7 פרסי אקדמיה באוסטרליה, אבל לא לפרסים המרכזיים: הסרט מועמד לפרס התסריט המקורי, עריכה, סאונד, מוסיקה, עיצוב אמנותי, אפקטים, ואיפור ועיצוב שיער.

"המשפט" (Jirga), הסרט שאוסטרליה שולחת לאוסקר להתחרות בקטגוריה של הסרטים שלא מדברים באנגלית, הסרט הזה מועמד לפרס אחד בלבד – פרס הסרט העצמאי דל התקציב.

ו"מריה מגדלנה" (Mary Magdalene), שהיה פרויקט מסקרן מאוד, הסרט החדש של הבמאי של "סארו הדרך הביתה", וגם סרט עם המון שחקנים ישראלים (צחי הלוי, מיכאל מושונוב, אורי גבריאל, שירה האס, תאופיק בארהום, זוהר שטראוס, ליאור רז, הדס ירון, רועי אסף) – הסרט הזה שקע בתודעה לפני שעלה, בעיקר בגלל שקיעתו של המפיק, הארווי ווינסטין, והתפרקות חברת ההפקה שלו. כך יוצא שהסרט הזה קיבל רק 3 מועמדויות לפרסי האקדמיה של האוסטרלים – לשחקנית הראשית (רוני מארה), מוסיקה, ותלבושות.

טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-5 בדצמבר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s