היורשות: הביקורת

(שם הסרט במקור: Las Herederas)

בסינמטק תל אביב יצא להקרנות מסחריות הסרט שמייצג את פאראגוואי השנה באוסקר. ההקרנות האלו הן ביוזמת פסטיבל TLV לקולנוע גאה, והוא אכן מספר על זוג נשים מבוגרות שחיות ביחד כבר עשרות שנים. אבל אין כאן שום סיפור על אהבה חד מינית, או על תשוקה, או על זהות מינית כלשהי. יש כאן סיפור על אשה שרק בגיל מבוגר מאוד מוצאת את עצמה. והסרט הזה אמור לתאר את התהליך שהאשה הזאת עוברת עד לאותו רגע בסוף הסרט שבו היא, סוף סוף, עצמאית. והסרט הזה, מצד אחד, מרשים מאוד בצניעות שלו, אבל הוא מאבד אותי די מהר כי הוא לא באמת מתאר תהליך.

הסצינה הראשונה בסרט מתארת את בת זוגתה של הגיבורה מנסה למכור את תכולת הבית שלהן. הן נמצאות בצרות כלכליות, ובת הזוג אף עומדת להיכנס לכלא לתקופה קצרה על עבירות צווארון כחול, אז בינתיים הן מנסות לגייס כסף מכל מיני כיוונים. הסצינה הזאת מצולמת מהחדר השני, מציצה בנעשה דרך פתח הדלת. כך חיה גיבורת הסרט לכל אורך הסיפור – לצד החיים, לא באמת בתוך החיים. מסתכלת על הכל, לא חווה את כל מה שקורה. וכאשר אשה כזאת מ להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת