פסטיבל אוטופיה 2018: סליחה על ההפרעה

(שם הסרט במקור: Sorry to Bother You)

פסטיבל אוטופיה 2018 מביא למסכי הסינמטק את אחד הסרטים המדוברים של השנה. ידעתי מעט מאוד על הסרט לפני ההקרנה. משהו על איש מכירות שחור העובד בטלמרקטינג שמתחיל להצטיין בעבודתו רק אחרי שהוא מתחיל לפעול לפי עצה שקיבל: לדבר ב"קול הלבן" שלו. כלומר: יש כאן דרמה חצופה על יחסי שחורים-לבנים בארה"ב. פסטיבל אוטופיה הוא פסטיבל המכוון לסרטים עם מוטיב של פנטזיה, אימה, מדע-בדיוני, וסרט שכזה נשמע, על פניו, לא ממש מתאים לאופי הפסטיבל, אבל, מסתבר, בחלקו השני של "סליחה על ההפרעה" הסרט הזה עובר איזשהו שינוי ומתחיל להיות מופרע באמת (אי אפשר לגלות יותר מדי מבלי לספיילר, אז רק אומר את המילה "סוסים"), רק שבגלל שהסרט הזה לא באמת עובד דרמטית לטעמי, אז הסצנה הפסיכית לקראת סוף הסרט שהייתה אמורה להדהים אותי השאירה אותי בעיקר משתאה אל מול הכמעט קקופוניה הכמעט מטופשת.

כי הבעיה הדרמטית של "סליחה על ההפרעה" היא שהסרט הזה בעצם מספר שני סיפורים שאמורים לתמוך אחד בשני, אבל בוטס ריילי הבמאי לא באמת יודע לשלב את שניהם יחדיו, ושני האלמנטים האלו מתנגשים כל הזמן אחד בשני, ויוצרים סרט דיסהרמוני. מצד אחד, באמת מדובר על יחסי שחורים לבנים בארה"ב. ומכיוון שעניין ה"קול הלבן" לא באמת מפותח מעבר לרמת הדאחקה, אז הנקודה הזאת נשארת שטחית, ודי חוזרת על עצמה (סצנת הראפ, למשל, הייתה מהמביכות והלא נעימות שראיתי השנה בקולנוע. כי שחורים זה ראפ. זה ברור). והעניין השני הוא יחסי עשירים-עניים, והקפיטליזם החזירי בארה"ב. גיבור הסרט נמנה על הפועלים הפשוטים, וחבריו מתארגנים כדי לשבות ולמחות על תנאי השכר, אבל הוא לא באמת מתעניין במחאה. ולמרות שהוא לא מנהיג את המחאה, דווקא אליו פונה ההנהלה.

שני האלמנטים האלו, יחסי השחורים-לבנים בסיפור לא מפותח, ויחסי עשירים עניים שבהם גיבור הסרט לא מראה עניין, שני אלו נשארים ברמת אמירה לא מנומקת, וכך הם מתנגשים בסרט שלא באמת יודע מה הוא רוצה להגיד. אז מה שנשאר הוא כמה הברקות בימוי (בהתחלה, שיחות הטלפון מומחשות בהמצאות בימוי מרעננות, ובחלק השני אלו הם, ובכן, הסוסים), אבל מכיוון שהברקות בימוי אלו, מלהיבות ככל שיהיו, לא באמת נתמכות באלמנטים דרמטיים משמעותיים, לפעמים מתגנבת ההרגשה שמדובר בסוג של גחמה בימויית, ולא הרבה יותר מכך.

אז כן, אני די מבין למה הסרט הזה היה מדובר כל כך השנה. בכל זאת, סוסים. אבל לטעמי מדובר בסרט לא מספיק מגובש, עם כמה רעיונות לא מספיק מפותחים, ועם כמה המצאות בימוי מעניינות שלא נתמכות מספיק בצד הדרמטי, כך שהסך הכל מבחינתי הוא בינוני מאוד.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s