האחים סיסטרז: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Sisters Brothers)

ז'אק אודיאר הוא במאי שלא עובד מהר. את הסרט הראשון שלו הוא ביים ב-1994. את השמיני שלו הוא ביים ב-2018. 8 סרטים ב-24 שנים. לא עובד מהר, אבל כמעט כל סרט מקבל הרבה תגובות חיוביות. שבעה מתוך שמונת סרטיו גם הופצו בישראל, וזכו בהרבה פרסים. אחד מהם ("נביא") היה מועמד לאוסקר. אחר ("דיפאן") זכה בפרס הראשון בפסטיבל קאן. אז הנה, סרטו השמיני של הבמאי הצרפתי ז'אק אודיאר הוא גם סרטו הראשון באנגלית, סרטו הראשון בארצות-הברית.

וזה, האמת, הגיוני. אודיאר הרי נשען ביצירתו על קולנוע ז'אנרי הוליוודי קלאסי. סרטי פשע למינהו. "לבי החסיר פעימה" מ-2005, למשל, היה רימייק לסרט אמריקאי משנות ה-70. אז הנה אודיאר נוסע לארה"ב לעשות מערבון. במאי איכותי מגיע למקום שהשפיע עליו כדי לבדוק את המקור לכל היצירה שלו. והתוצאה: לבד מסרטו הראשון (שלא ראיתי), מדובר לטעמי בסרטו החלש ביותר של אודיאר בקריירה.

אני לא יודע מה קרה פה. אולי זה הריחוק מהסביבה הטבעית. אולי העובדה שלמרות שהוא בדרך כלל נשען על המקור ההוליוודי, עדיין הוא עושה סוג של עיבוד למקור כדי ליצור משהו חדש, אבל ב"אחים סיסטרז" יש משהו מאוד לא מעובד. משהו מבולבל אפילו. אני לא ממש יודע מה ואיך אודיאר, ושותפו הקבוע לכתיבה תומא בידגאן, מה הם ניסו להשיג. הסרט מתרחש ב-1851, אבל יש איפשהו באמצע הסרט איזשהו דיאלוג המתעסק ב להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת