לזרו השמח: הביקורת

(שם הסרט במקור: Lazzaro Felice)

לא הבנתי.

"לזרו השמח" הוא סרט פנטסטי (מלשון פנטסיה), שממריא למחוזות דמיון מרשימים ביותר. אני רק לא הבנתי מה לעזאזל הסרט הזה רוצה ממני.

יש כאן תיאור מלא אמפטיה של קהילת איכרים הנשלטת ע"י המעמד העשיר. יש מזימה של בן העשירים כנגד אימו. הוא נעזר בלזרו, מהמעמד הנמוך. קו הנראטיב הזה כולל כמה סצינות בודדות, ונזנח מהר מאוד.

הסרט מתחיל בסצינת חיזור מקסימה, שלאחריה סצינת מסיבת אירוסין קצרה. מי הדמויות האלו, ומה קורה איתן בהמשך? לא ממש משנה. הסרט לא ממש מתעניין בזה.

ולזרו? הוא סתם נער פראייר. אחרי אותה סצינת אירוסין הוא מתבקש ע"י אחד האנשים: בוא, תחליף אותי שניה, אני כבר חוזר. ההוא לא חזר כל הלילה. האם לזארו מתעצבן? מתרגש ממשהו? ממש לא. כמה סצינות לאחר מכן, לזרו שואל את בנות הכפר: רוצות קפה?, כן, לך תכין – הן עונות לו. כשהוא חוזר עם הקפה, הן כבר הלכו פרחו משם. האם הוא מתעצבן? לא ולא.

בכלל, לזרו הזה, כלומר, השחקן שמשחק אותו, אחד בשם אדריאנו טראדיולי, יש לו להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת