פרסי רוברט 2019: המועמדויות

היום התפרסמו בדנמרק המועמדויות לפרס האקדמיה הדנית, פרס הרוברט. גם כאן היתה שאלה אחת עיקרית, והיא: כמה מועמדויות יקבל "האשמים"?

התשובה היא 8. אבל זה גם קצת לא הוגן, כי "האשמים", (סרט מצוין שמגיע ממש בקרוב לישראל) הוא סרט שבמרכזו, בעצם, רק שחקן אחד, והוא מתרחש בשני חדרים בלבד, ואין בו צילומי חוץ. בכלל. כך שכמות המועמדויות שהוא יכול היה לאסוף לחיקו מוגבלת מלכתחילה. מצד שני, הסרט הזה יכול מאוד להיות מועמד לאוסקר בעוד שבועיים (הוא נכנס לתשיעיה הסופית, והוא עוד יכול להגיע לתוך החמישיה. ומשם, אם "רומא" יקבל את פרס האוסקר לסרט, הדנים עוד יכולים לזכות בקטגוריית הסרט הזר. הסרט הזה הרבה יותר טוב מהפולני).

במרכז "האשמים" שוטר המוצב כסוג של עונש במוקד שיחות חירום של המשטרה. הוא מקבל שיחה על חטיפה, והוא מנסה לעזור ככל יכולתו. הסרט נשאר לכל אורכו בתוך המוקד הטלפוני, והמתח מושיב אותי על קצה הכסא. התסריט מפתיע, השחקן מצוין (והוא כמעט לבד כאן), והסרט הזה סוחף.

"האשמים" (Den skyldige) מועמד, כאמור, ל-8 פרסי רוברט: פרס הסרט, בימוי, תסריט, שחקן, שחקנית משנה (מועמדות מעניינת. ג'סיקה דינאג היא השחקנית המועמדת, והיא לא נראית בסרט אפילו לשניה אחת. רק קולה נשמע), צילום, עריכה, וסאונד.

עוד סרט שכבר ראיתי, אם כי מאוד התאכזבתי ממנו הוא

"הבית שג'ק בנה". (The House that Jack Built)

אני מאוד אוהב את הגאון המטורף הזה, לארס פון טרייר. השנה הוא הביא את סרטו האחרון, והתוצאה…משעממת. סיפורו של רוצח סדרתי סדיסטי שהשאיר אותי בעיקר…אדיש. לא היה אכפת לי משום דבר ומאף אחד, וגם המערכה האחרונה, שאמורה להיות שיא דרמטי, עברה לי מעל הראש. לטעמי האישי מדובר בסרטו החלש ביותר של פון טרייר זה יותר מ-30 שנה (מאז "מגיפה" מסוף שנות ה-80. אפילו "הבוס הגדול", קומדיה חביבה וזניחה שהוא ביים לפני קצת יותר מעשור, היתה יותר מעניינת מהסרט הזה), אבל האקדמיה הדנית עדיין נותנת כבוד לפסיכופט הזה (במובן החיובי של המילה, כן?!)."הבית שג'ק בנה" (טריילר) מועמד ל-11 פרסי רוברט: פרס הסרט, בימוי (פון טרייר), תסריט מקורי (פון טרייר), שחקן (מאט דילון), עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, איפור, עריכה, סאונד, ואפקטים.

ומכאן אני מתחיל להיכנס יותר לעומק הרשימה, לבדוק את הסרטים המסקרנים שעוד לא ראיתי. למשל:

בר מזל מאושר (Lykke-Per) – בילה אוגוסט

כן, בילה אוגוסט בן ה-70 עוד עושה סרטים. במאי שהתחיל כהבטחה עצומה, עם סרט נהדר זוכה אוסקר בסוף שנות ה-80 ("פלה הכובש"), במאי שאפילו זכה לביים תסריט של אינגמר ברגמן, הוא עבר לארה"ב, וחזר לסקנדינביה, ונדמה לי שסרטיו רק הופכים מיושנים יותר ויותר (למשל, "רכבת לילה לליסבון" המגוחך). אוגוסט אוהב דרמות תקופתיות, וגם סרטו החדש הוא כזה:

סיפורו של גבר צעיר במאה ה-19. הוא בן למשפחה נוצרית אדוקה, אבל הוא מבקש להרחיב את אופקיו, ולמרות התנגדות הוריו, הוא נוסע לעיר ללמוד ארכיטקטורה. הוא תלמיד מצטיין, והוא אף מתאהב בבחורה יהודיה (שוב, הוריו הנוצרים בטח לא מרוצים גם מזה). גיבור הסרט מתחיל לתכנן פרויקט עירוני גדול, ונדמה שהחיים מאירים לו פנים. אבל אולי הוא מתחיל להיות גאוותן מדי, והחיים נותנים לו סטירה. הטריילר, כצפוי, נראה יפה, אבל אני לא בטוח שהסרט הזה פחות מאובן מסרטיו הקודמים של אוגוסט."בר מזל מאושר" הוא הסרט המוביל במספר המועמדויות, ויש לו 15 אפשרויות לזכות בפרס הרוברט: פרס הסרט, בימוי, תסריט מעובד, שחקנית, שחקן, שחקנית משנה, שחקן משנה, עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, איפור, עריכה, סאונד, מוסיקה, ואפקטים.

"יומן 64" (Journal 64) – כריסטופר בו

חלק מסדרת סרטים המבוססת על סדרת ספרי מתח של הסופר יוּסי אדלר אולסן. בסרט הזה, בבית דירות מתגלה במקרה, תוך כדי עבודות שיפוץ, שולחן סביבו ישובות שלוש גופות במבנה מתוכנן, כאשר כסא אחד מסביב לשולחן נותר ריק. השאלות הן מי יצר את המיצג המחריד הזה, ומיהו הקורבן הרביעי המתוכנן. השוטרים שבמרכז סדרת סיפורי המתח האלו יוצאים לחקור, ומגיעים עד אי מרוחק, שם מתרחשים ניסויים רפואיים אסורים שאיכשהו קשורים לגופות סביב השולחן.

זהו כבר הסרט הרביעי בסדרה הזו, וכולם נראים מסקרנים מאוד. מישהו בסינמטקים אולי צריך להביא את כל הסדרה ארצה (אני יודע שלפחות את אחד הסרטים ניתן לראות ב-Yes). בינתיים, "יומן 64" (טריילר) מועמד ל-10 פרסי רוברט: פרס הסרט, בימוי, תסריט מעובד, שחקנית משנה, שחקן משנה (פארס פארס, "רצח במלון הילטון על הנילוס"), צילום, תלבושות, עריכה, סאונד, ומוסיקה.

והסרט הכי מעניין ומסקרן ברשימת המועמדים הוא:

דיטה ולואיז (Ditte & Louise) – ניקלאס בנדקיסן

"טוטסי" בהפוכה.

הסרט "דיטה ולואיז" הוא להבנתי פיתוח של סדרת טלויזיה בשם "דיטה ולואיז" בכיכובן של…דיטה (האנסן) ולואיז (מייריץ). שתיהן יצרו כנראה צמד קומי שזכה להצלחה בדנמרק, ועכשיו הן הוציאו סרט. וכאן מדובר על קומדיה מטורפת עם טוויסט.

במרכז הסרט שתי שחקניות שמגלות שאחרי גיל 40 אין לנשים במקצוע שלהן הרבה הצעות עבודה. הן יכולות לשחק אמהות או זונות מזדקנות. דיטה מחליטה החלטה ריאקציונרית: היא תתחפש לגבר. וההחלטה הזאת הופכת אותה לסנסצית בזק. היא/הוא מקבל/ת תפקיד ראשי בסרט, ואור הזרקורים מופנה עכשיו לדיטה/דיטלב. אבל החברה שלה מקבלת פחות תשומת לב, חיי האהבה שלה (ולפי הטריילר, לסרט הזה יש הרבה חוצפה בתיאור החיים האלו) מתהפכים על כל הראש, והחלומות שלה מתערבלים. סרט שנראה כמו קומדיה מאוד מצחיקה, כמו גם סאטירה חריפה מאוד על יחסי המינים בעולם הקולנוע, בעולם האמנות, וכתוצאה מכך, בתרבות כולה.

אני לא מבין דנית, אבל הטריילר הזה הצחיק אותי, ומאוד מסקרן אותי. אה, ולמי שמתמצא במוסיקת אייטיז, יש כאן בונוס

הסרט "דיטה ולואיז" מועמד ל-10 פרסי רוברט: פרס הסרט, תסריט מקורי, 2 שחקניות (דיטה ו…לואיז), 2 שחקני משנה, עיצוב אמנותי, איפור, מוסיקה, ושיר.

אלו הם המועמדים העיקריים לפרס הרוברט. ובקצרה, עוד כמה:

"מכשפה מטורפת" (Vildheks) הוא סרט הרפתקאות לנוער שנדמה לי קצת טיפשי, אבל האקדמיה הדנית נתנה לו לא מעט תשומת לב. משהו על נערה צעירה שנשרטת ע"י חתול שחור, ואז החתול לוקח אותה לעולם של פנטסיה שם היא צריכה להציל מישהו או משהו. הסרט הזה (טריילר) מועמד ל-6 פרסי רוברט: פרס סרט הילדים (לדנים יש קטגוריה מיוחדת לסרטי ילדים), תסריט מעובד, עיצוב אמנותי, מוסיקה, שיר מקורי, ואפקטים.

"שוב החגים חזרו" (Den tid på året) בבימויה ובכיכובה של השחקנית הדנית הידועה פפריקה סטין (שגם הנחתה את טקס חלוקת פרסי הרוברט בשנה שעברה) הוא עוד אחד מאותם סרטים שבהם המשפחה מתרכזת בבית אחד לרגל אירוע מסוים וכל המתחים יוצאים החוצה. למשל, "לילסדה". למשל "שבעה". למשל "סיירהנבדה" (הרומני). למשל, "שוב החגים חזרו". כאן, זוג נשוי מצוי מארח לחגים את ההורים שלו. ואת ההורים הגרושים שלה. ואת האחים והאחיות ובני ובנות זוגם. והאחות האובדת מגיעה פתאום, ו…כולם משתגעים. הטריילר מושך לכיון הקומדיה המטורפת מדי, אבל סרטים כאלו גם בד"כ מרויחים מהצגות משחק מרשימות של קאסט מאוד נרחב. וכך הסרט הזה  מועמד ל-6 פרסי רוברט: פרס התסריט המקורי, שחקנית, 2 שחקניות משנה, שחקן משנה, ותלבושות.

ולסיום:

חופשה

Holiday

זה נראה כמו סרט מופרך וחסר משמעת, אבל האקדמיה הדנית שמה לב אליו. במרכז הסרט בחורה שמסופחת, מרצון או שלא מרצון, לסוחר סמים. הוא לוקח את החברה שלו לחופשה בטורקיה, והכל סבבה. החיים הטובים. עד שהיא, מבלי משים בכלל, מפלרטטת עם מישהו. והחבר שלה מתעצבן. מאוד.

הסרט הזה נראה לי מפוזר מדי, אבל יש כאן שחקן ישראלי מוכר למדי (טריילר). אנא, ילדים, זהו אותו (במהופך).

"חופשה", בבימויה של איזבלה אקלוף, מועמד ל-6 פרסי רוברט: בימוי, תסריט מקורי, שחקנית, עיצוב אמנותי, צילום, ועריכה.

את קטגוריית הסרט הזר האקדמיה הדנית מחלקת לשניים:

לפרס הסרט הזר דובר האנגלית מועמדים: "כוכב נולד", "קרא לי בשמך", "פרויקט פלורידה", "צורת המים", ו"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי"

לפרס הסרט הזר שלא מדבר אנגלית מועמדים: "בערה", "אהבה בימים קרים", "גבול", "רומא", ו"המשפחה שלי".

טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-3 בפברואר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s