סולו חופשי: הביקורת

(שם הסרט במקור: Free Solo)

פסטיבל דוקאביב ממשיך להתפרס על פני השנה כולה, ולהביא לסינמטק תל אביב את הסרטים הדוקומנטרים המעניינים של השנה גם לא במסגרת הפסטיבל האביבי. והחודש הסרט המוקרן הוא מסקרן במיוחד, כי הוא מועמד לאוסקר ממש בעוד שבוע וקצת. אז הלכתי לראות.

אבל, אוי…

זה לא סרט, זאת תכנית ריאליטי

נכון, אני לא מחובבי מה שאני קורא סרטי נשיונל ג'יאוגרפיק. טבע, חיות, נמרים, ג'ירפות, נהרות ואגמים, דגים…לא מעניין אותי. אנשים מעניינים אותי. אם סרט יצליח להכניס אותי לתוך נשמתו של אדם, אני אוכל לנסות להבין למה הוא אוהב את כל ה…טבע הזה.

העניין עם "סולו חופשי" הוא שזה סרט שמועמד לאוסקר. אמור היה להיות בו אותו מרכיב אנושי שמקרב אותי לטבע. חשבתי שיש בו יותר מסתם צוק תלול מאוד, ואדם שמטפס עליו. אבל לא. הסרט הזה הוא לא סרט.כי אתם מכירים את תכניות הריאליטי האלו שבהן אנחנו רואים מעט מהמתרחש, ומיד חותכים לאותו אדם שמדבר על זה רטרואקטיבית: "כשזה קרה לי, לא יכולתי להאמין לזה…הייתי המום" ועוד כהנה וכהנה. "סולו חופשי" הוא ערוץ פרשנות אינסופי על מה שאנחנו רואים. דברת אינסופית שמטריפה את השכל, ולא נותנת לי להבין לבד.

הרי היופי של הטבע הוא בעיקר השקט שבו. אבל ה"סולו החופשי" הזה מתעקש ל להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת