נעלמים: הביקורת

(שם הסרט במקור: Keepers)

לפני בערך 15 שנה הגיע לישראל סרט קטן וחביב מסקוטלנד שנקרא "פרנקי היקר". אמילי מורטימר שיחקה אם חד הורית לילד כבד שמיעה, היוצרת אשליה אצל בנה שאביו הוא מלח הנוסע בעולם, ולכן הוא נעדר מחייהם. כשהילד שומע שהספינה עליה הוא חושב שאביו נמצא עומדת לעגון בעיירה בה הוא חי, הוא נרגש, מה שגורם לאמא לבקש מגבר זר ל"שחק" את האב לתקופה קצרה. את הגבר הזר שיחק שחקן אנונימי ונחמד בשם ג'רארד באטלר.

מאז הבאטלר הזה הפך לכוכב סרטי אקשן מצליחים מאוד. "300", "המטרה הבית הלבן", "לצוד את האויב", ועוד הרבה סרטים שאני לא מתקרב אליהם. והנה הגיע לחופינו סרט שמנסים למכור אותו לקהל בעזרת הסטאר-פאואר של האקשיונר הזה, אבל הרגשתי שיש כאן משהו שונה. שג'רארד באטלר מנסה למצוא את דרכו חזרה אל אותו פרנקי, לעשות כאן משהו עם קצת יותר נשמה. מה גם שלצידו נמצא כאן פיטר מאלן, שחקן בריטי עוצמתי מאוד ("קוראים לי ג'ו", "טיראנוזאור"), שהוא גם במאי שיצר את אחד הסרטים הכי קשים לצפיה שראיתי בחיי ("האחיות מגדלנה").

אז כן, ה"נעלמים" הזה הוא אכן לא סרט אקשן מטופש. מה שלא אומר שהוא סרט טוב.

להבנתי, יש כאן סוג של תרגיל קולנועי, אבל בלי ממש ערך מוסף. סוג של להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת