סדקים: הביקורת

אז הנה מגיע עוד סרט ישראלי חדש למסכים. הבעיה היא שזה לא ממש סרט. וחמור יותר, ומעצבן הרבה יותר, ההרגשה שאני קיבלתי מצפיה ב"סדקים" היא של אופורטוניזם. נסיון לקפוץ על העגלה של הנושא הנדון ביותר בתקשורת בעת האחרונה. נסיון שאין בו כוונה אמיתית לטפל בתופעה חשובה, אלא יותר נסיון של אגו טריפ, מקום לומר: תראו אותי, גם אני עושה סרט חשוב.

כי הנה, מישהו רצה כאן לעשות דרמה על הטרדה מינית. או קיי. מכובד. מעניין. וזהו. כי אם אתה רוצה לטפל בנושא חשוב – בבקשה. תתחיל לעבוד. תפתח דמויות. תפתח סיפור. תחקור מניעים. תצרף דמויות משנה. תעשה משהו. ב"סדקים" אין כמעט כלום."סדקים" הוא סרט גנרי על הטרדה מינית. איזשהו פרופסור מואשם ע"י איזושהי סטודנטית לשעבר שלו בהטרדה. הוא מגיע לחקירה בתחנת המשטרה, ושם הסרט נעצר. כמעט כל הסרט עומד במקום, שם, בתחנת המשטרה. הנסיונות לפתח את הסיפור כל כך מגוחכים ומביכים. זה אפילו לא תיאטרון מצולם. אין כמעט ספיציפיקציה לדמויות האלו. והכי גרוע – הדיאלוגים. "סדקים" הוא כמעט מאמר אקדמי בנושא הטרדה מינית. כי השפה המדוברת כאן היא שפת כתיבה, לא שפה יומיומית של אנשים נורמטיביים. לדוגמא, חוקר המשטרה אומר לפרופסור: "עוד מעט תוכל לשוחח עם אשתך". "לשוחח"? מה היה רע אם הוא היה אומר: "עוד מעט תוכלו לדבר"? וזוהי רק דוגמא קטנה לסימפטום למחלה הגדולה יותר של הסרט: הדמויות האלו הן לא דמויות, והפיתוח הוא לא פיתוח, והכל כאילו מתגלה בדו שיח ארוך, מעיק, ומאוד מביך בין הפרופסור ובת זוגו בתחנת המשטרה. במקום לתת לתסריטאי לכתוב סצינות במקומות שונים, להוביל חקירה אמיתית בסגנון "חוק וסדר","סדקים" מדבר את הסיפור שלו בצורה מלאכותית, והופך את הסרט כולו למלאכותי.

מישהו אמר לי פעם שככל שאתה יותר ספיציפי, כך אתה יותר אוניברסלי. "סדקים" הוא סרט גנרי, ללא עניין אמיתי במי האדם הזה, מי המוטרדת, מה באמת קרה בדיוק, ומה הולך לקרות מעכשיו. הסרט הרי נעצר איפשהו באמצע, כי לא באמת משנה מה יקרה ללא-דמויות האלו מעכשיו. הרי זה לא באמת סרט על אנשים. זה מאמר אקדמי מצולם על תופעה. וזה לא מלמד אותי כלום, כי אין כאן באמת מקרה פרטני, אלא רק סימון אבני דרך. מישהו היה צריך למלא את התסריט הזה בתוכן. מסכנים השחקנים שאין להם עם מה לעבוד (ורק לבנה פינקלשטיין, שתהיה בריאה, מוציאה מהאין-תסריט הזה משהו אינסטינקטיבי שיש בו טיפה עומק. כל השאר, ובעיקר וילוז'ני, שחקן נהדר בדרך כלל, לא אשמים בתוצאה המביכה הזאת).

בקיצור, מישהו רצה לעשות סרט על הטרדה מינית. אז כדאי שהמישהו הזה יתחיל לעבוד ברצינות. כי "סדקים" זה לא סרט רציני בכלל.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s