פסטיבל קולנוע צרפתי: קלייר דרלינג

(שם הסרט במקור: La Dernière Folie de Claire Darling)

בפסטיבל הצרפתי השנה מוקרן סרט עם קתרין דנב. אז הולכים לראות.

נו, שוין. שיהיה.

לא שזה סרט רע. דווקא יש בו חן, ולא מעט סצינות נעימות. אבל הן לא מתחברות לשום דבר מעניין במיוחד.

הסיפור הוא על אשה מבוגרת המתכוננת ליום האחרון בחייה. היא מחליטה לעשות מכירת חצר של כל תכולת הבית שלה. וזהו פחות או יותר.

מכרים מגיעים. הבת מגיעה (שהיא, אגב, הבת האמיתית של קתרין דנב. פיסת מידע שמוסיפה קצת לסרט, ומי שלא יודע את זה מפסיד אלמנט דרמטי). זכרונות עולים. החיים עוברים. והנה הם נגמרים. הו.כל המעברים בין הווה לעבר חלקים, ויש אפילו רגעים יפים של אשה בוגרת מסתכלת על עצמה כצעירה (כשהבמאית מראה באותו שוט גם את המבוגרת וגם את הצעירה), מה גם שקלייר דרלינג, גיבורת הסיפור, סובלת מהבזקי אלצהיימר קלים, כך שתפיסת המציאות של הסרט הזה מעורערת, מה שהופך את הסרט הזה (בתיאוריה) למעניין יותר.

הצרה היא ש להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת