פרסי האקדמיה הקנדית לקולנוע 2019: הזוכים

אתמול התקיים בקנדה טקס חלוקת פרסי האקדמיה הלאומית שלהם לקולנוע. כשנכנסתי הבוקר לאינטרנט לחפש את רשימת הזוכים, באחד הפרסומים של האקדמיה מצאתי שהטקס נמשך רק שעתיים, בסוג של רמיזה סרקסטית לאורך המתיש לעיתים של טקסי האוסקר האמריקאים, אבל זאת הערה לא ממש נכונה, מכיוון שפרסי האקדמיה הקנדית חולקו בעצם במהלך השבוע האחרון בסדרה של אירועים, וכך אתמול חולקו הרבה פרסים ליצירות טלויזיוניות בקנדה, וקצת לקולנוע, כשרוב פרסי הקולנוע חולקו בעצם כבר לפני שבוע.

את המועמדים העיקריים לפרסי הקולנוע בקנדה סקרתי כאן בבלוג לפני כחודשיים. מבט על רשימת הזוכים מגלה שהסרט הבולט ברשימת המועמדויות אכן זכה במספר הפרסים הרב ביותר, אבל אלו היו בעיקר הפרסים המשניים. את פרס הסרט הטוב לקח סרט אחר.

"האפילה הגדולה" (La Grande Noirceur), מעין פנטסיה שחורה ומאיימת על עולם אפוקליפטי, ומקומה של האמנות כאלמנט שאולי יציל את האנושות במצב שכזה – הסרט הזה זכה ב-5 פרסים: לשחקנית המשנה (שרה גאדון), עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, ועריכת סאונד.

"כלב שמירה" (Chien de Garde), הסרט שקנדה שלחה השנה לאוסקר, זכה בפרס אחד בלבד – פרס השחקן.

"סטוקהולם", סרט שוד בנק המתרחש בשנות ה-70 עם אית'ן הוק ונומי ראפאס – הסרט הזה זכה בפרס התסריט המעובד, ובפרס עיצוב השיער.

"בערפל", סוג של פנטסיית אימה על גז רעיל העולה מהאדמה ומכסה את כל פריס בערפל – הסרט הזה זכה בפרס האפקטים ובפרס האיפור.

מה שמשאיר את הבמה לשתי ההפתעות של הערב:

בפרס הבימוי זכתה מישהי בשם יסמין מוצאפארי. הסרט שהיא ביימה נקרא "פלפליות" (Firecrackers), והוא נראה, על פניו, כסרט מרתק ומסקרן. שתי בנות צעירות עומדות להגשים חלום, ולצאת למסע לעיר הגדולה, ניו יורק. בערב שלפני הנסיעה, הבנים מחליטים שלא מתאים להם שהבנות יעזבו ויעשו מה שהן רוצות. הסיפור על שליטה גברית אולי נראה, על פניו, דידקטי מדי, אבל בטריילר יש הרבה אנרגיה, הרבה שמחת חיים, שיכולה להתחלף ברגע קט לדרמה אפקטיבית.

"פלפליות" זכה רק בשני פרסים: פרס הבימוי, ופרס העריכה.

ומסתבר שהערב היה נצחון נשי, כי גם הסרט הזוכה היה סיפור נעורים של בחורה צעירה, אם כי מהצד הרך יותר.

"מושבה" (Une Colonie), סיפור אהבה ראשונה של נערה צעירה ולא ממש מקובלת בבית הספר, נראה על פניו כסרט רגיש ושקט המוצא אהבה גדולה בנערה מופנמת שנפתחת לאט כשהיא פוגשת נער ממושבה של אנשים קצת שונים מהלבנים הפריבילגים שכולנו מכירים. גם על הבימוי של הסרט הזה מופקדת במאית אישה (קוראים לה ז'נבייב דולוד דה סל), וכנראה גם זה עזר לסרט הזה לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר (אם כי, ציניות הצידה, זה נראה, על פניו, סרט ראוי מאוד).

"מושבה" זכה בסיכום בשלושה פרסים בלבד – פרס הסרט הטוב ביותר, פרס סרט הביכורים, ופרס השחקנית.

וכך פרסי האקדמיה הקנדית לשנת 2019 התפזרו לכיוונים שונים, ולא שמו דגש על סרט אחד או שניים. ועם זאת, נדמה שהקולנוע הקנדי ממשיך לסקרן.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s