אול אין: הביקורת

פסח. חג. צורך של בתי הקולנוע למלא את המסכים בסרטים מסחריים. סרטי אקשן אמריקאים. ואם ישראלים – אז קומדיות. משהו קל שימשוך הרבה קהל.

"אול אין". קומדיה ישראלית שלכאורה תפורה לפי דרישות הצרכן. הטריילר מבטיח סרט מופרע. הכל מוכן כדי להבריח אותי מהאולם. אני רוצה לראות סרטים טובים, לא כאלו שמראש נועדו להביא קהל (כי אלו בדרך כלל זורקים את כל האספירציות האמנותיות מהחלון).

רגע, בקרדיטים יש שם אחד מעניין. יהונתן בר אילן. הוא היה בצוות שהפיק וכתב סרט שנקרא "חתולים על סירת פדלים". אני זוכר את הפרויקט הזה מאוד לטובה. אולי יש ב"אול אין" הזה בכל זאת משהו.

אז הלכתי לראות. וביציאה אני חושב ששתי הנחות היסוד נכונות. מדובר בסרט מושקע למדי, מרשים מאוד, וחכם מאוד. רק שבתור קומדיה הוא…לא ממש מצחיק.

כמו ב"חתולים על סירת פדלים", ניכר שליהונתן בר אילן יש עניין עם מוסדות ישראלים. בר אילן אוהב לעשות צחוק מכל מה שמייצג את ישראל הישנה והטובה. גם בסרט ההוא וגם ב"אול אין" יש עניין עם שירי ארצישראל (כאן כבר בסצינה הראשונה). יצחק רבין, שמייצג ישראליות שורשית ישנה, מוזכר כבר בהתחלה. מושג החבר'ה הכל כך הישראלי מהווה בסיס לכל הסיפור כאן. יש כאן הערה על השאיפה שלנו להיות אמריקה (משחק פוקר נוצץ, או סצינה שמדמה מערבון) לעומת העוני באמצעים שגורמים לכל נסיון שלנו להיות אמריקה להיראות מסכן (כל הסרט נודד במדבר ומגיע למלון עייף עם בריכה ריקה בערד).

אז יהונתן בר אילן יודע מה הוא עושה. והוא גייס לכאן סוללה של שחקנים, כולם בפורמה כאן. הטיימינג מדויק, השחקנים אומרים את הרפליקות שלהם בתזמון נהדר, הכל ערוך ומתוקתק בדיוק לפי הספר, והרגשת הכיף של החבר'ה משקפת את הרגשת הכיף שכנראה היתה על הסט, וזה עובר את המסך אל האולם.

יש רק בעיה אחת קריטית: הכל מוכן. הכל בנוי. יש כאן המון כשרון. התסריטאי רק שכח לכתוב לתוך הסרט הזה…בדיחות. הסרט הזה קליל ונעים (לא ממש משנה לי שאני בחיים לא מאמין שדינה סנדרסון היא שוטרת. או מיכאל הנגבי. זאת קומדיה. זה לא אמור להיות אמין כל כך), אבל אין כאן כמעט סט אפים קומיים. אין כמעט סלפסטיק, או בדיחות ורבליות (המעט שיש נמצא ברובו בטריילר).

אז אני יושב, די נהנה מחוצפה והרצון של בר אילן ללגלג על סמלים ישראלים, רק שהסרט הזה לא באמת ממלא את ייעודו כקומדיה, כי הוא לא ממש מצחיק. וזה חסרון לא קטן. סרט מסחרי חביב, ה"אול אין" הזה, רק שהוא היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s