אריאל 2019: המועמדויות

אתמול הוכרזו המועמדויות לפרס האריאל של האקדמיה לקולנוע של מקסיקו לשנת 2019. לכאורה, הכל ברור וחסר עניין: מדובר בסרט אחד גדול, ועוד הרבה קטנים. בלי תחרות. הרי הסרט המקסיקני הגדול של השנה האחרונה זכה באוסקר לסרט בשפה זרה, ובעוד 2 אוסקרים לבימוי ולצילום (וכמעט זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר). כמו כן, הסרט הזה זכה לאהבת הביקורת העולמית (וכשהסרט הוקרן בישראל, ראינו שהביקורת אכן צדקה, ושמדובר בסרט מצוין), ובכלל, הסרט הזה היה במרכז השיחה העולמית בנושא: הקרנות סרטים בטלויזיה או בקולנוע.אז "רומא", הסרט המהולל של אלפונסו קוארון, הוא אכן המועמד המוביל לזכיה בפרס האריאל של האקדמיה המקסיקנית, והוא הסרט עם מספר המועמדויות הגדול ביותר. "רומא" מועמד ל-15 פרסי אריאל: פרס הסרט, בימוי, שחקנית, שחקנית משנה, שחקן משנה, שחקן/ית מבטיח/ה, צילום, עריכה, אפקטים מיוחדים, אפקטים ויזואלים, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי, איפור, תלבושות, וסאונד.

אבל "רומא" לא לבד. יש לו כמה מתחרים רציניים על פרס האריאל. למשל:

מוזיאון (Museo) – אלונסו רואיספאלאסיוס

סרטו הקודם של רואיספאלאסיוס, "לבנבנים" (Güeros) שהיה גם סרט הביכורים שלו, היה הסרט שזכה בפרס האריאל לסרט הטוב ביותר של מקסיקו בשנת 2015 (כתבתי על זה כאן). "לבנבנים" הוקרן בפסטיבל ירושלים, אבל איכשהו פספסתי את ההקרנה שלו. סרטו השני של הבמאי הזה עשה את בכורתו בפסטיבל ברלין בשנה שעברה, ויצא עם פרס התסריט. "מוזיאון" עשה מאז סיבוב פסטיבלים נרחב בעולם, והוא גם הוקרן בפסטיבל טורונטו האחרון, שם הייתי, ואפילו סימנתי לעצמי לראות אותו, אבל ויתרתי שוב, בגלל התנגשות בלו"ז.

אבל כנראה האלונסו הזה הוא במאי מעניין. הפעם הוא גייס לצוותו את אחד השחקנים הלטינים הכי מפורסמים בעולם, גאל גרסיה ברנאל, והסרט מספר על סטודנט לוטרינריה בן 30+ שעדיין חי אצל ההורים, באווירה מייאשת של "שום דבר כבר לא יצא מהילד-גבר הזה". אולי כסוג של נסיון להוכיח את עצמו, גיבור הסרט קושר קשר עם חבר לגנוב פריטים ארכיאולוגים יקרים מהמוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה. הם בוחרים בחג המולד כדי לבצע את השוד, כי הראש של כולם יהיה עסוק בחג, והשוד אכן עובר חלק. אבל מה עושים עכשיו? איך פודים את הפריטים היקרים האלו, ואיך מקבלים תמורתם כסף?

"מוזיאון" נראה כמו מהתלת שוד מבדרת מאוד.

"מוזיאון" מועמד ל-14 פרסי אריאל: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקן משנה, שחקן/ית מבטיח/ה, צילום, עריכה, אפקטים ויזואלים, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי, איפור, תלבושות, סאונד, ומוסיקה.

ילדות טובות (Las Niñas Bien) – אלחנדרה מרקז אבלה

בסרט הזה כנראה יש יותר ממה שאפשר לראות במבט ראשון. כי המבט הראשון הזה שלי לא ממש מבין על מה המהומה. יש כאן סיפור על משפחה מהמעמד המבוסס שמתחילה להתפרק כשהמצב הכלכלי משתפר לרעה. אשה שנשואה לגבר שירש את הונו מאביו מתחילה לאט לאט לאבד את השליטה על חייה כשעסקה שהיתה אמורה להיחתם עם האמריקאים מתבטלת, וכשנשיא מקסיקו מופיע בטלויזיה עם חדשות לא טובות על המצב הכלכלי של המדינה. יש גם זוג נוסף שמצטרף לסיפור, גבר ואשה שמחפשים את דרכם במעלה הסולם החברתי, באותו זמן שגיבורת הסרט מתחילה לרדת באותו סולם.

אני מניח שהקצב של הסרט יהיה איטי, וההתמוטטות תבוא בהדרגה, ועדיין אני לא ממש מרגיש שיש כאן מספיק בשר לסיפור הזה. גם הטריילר יותר מסתורי ומחביא את הקלפים שלו מאשר מפתה."ילדות טובות" מועמד ל-13 פרסי אריאל: פרס הסרט, בימוי, שחקנית, 2 שחקניות משנה, שחקן משנה, צילום, עריכה, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי, תלבושות, סאונד, ומוסיקה.

החדרנית (La Camarista) – לילה אבילס

גם בסרט הזה יש כנראה יותר ממה שאפשר לראות במבט ראשון, אם כי, נדמה לי, ש"החדרנית" אמנם דורש יותר סבלנות מהרגיל, אבל למתמידים ולעקשנים תהיה תמורה.

להבנתי, יש כאן מעקב ארוך וכמעט דוקומנטרי אחרי שגרת חייה של איב, חדרנית במלון. היא חיה חיים צנועים, אם לילד קטן, והחיים הפשוטים שלה גורמים לה להרגיש מאוד קטנה כשהיא באה לעבודה במלון הפאר שבו היא מועסקת. יש לה שאיפות להתקדם בעבודה, ללכת לעבוד בקומת העשירים, אבל היא מגלה שזאת לא עבודה קשה שתגרום לך להתקדם בחיים.

בכותרת של הטריילר כתוב שהוא מתורגם לאנגלית, אבל הוא כמעט אילם:

"החדרנית" מועמד ל-10 פרסי אריאל: פרס הסרט, פרס סרט הביכורים, בימוי, שחקנית, שחקנית משנה, 2 שחקן/ית מבטיח/ה, צילום, עריכה, ותסריט מקורי.

"הזמן שלנו" (Nuestro Tiempo) – קרלוס רייגאדאס

אחד הבמאים המוערכים בעולם, קרלוס רייגאדאס, הביא את סרטו האחרון לפסטיבל ונציה בשנה שעברה, והתגובה הכללית היתה של משיכת כתף. רייגאדאס ידוע בסרטיו המהורהרים, אבל גם הבוטים. סרטו היחידי שהופץ בישראל היה "אור אחרי החשיכה" הביזארי, אבל גם סרטים אחרים שלו הוקרנו כאן, ובעיקר כדאי להזכיר את "אור חרישי" מלפני כעשור, סרט יפהפה, גם אם קצת לא לגמרי שלם. והיה גם את "קרב בשמיים" הסנסציוני, ואת "יפן" שלא ראיתי.

"הזמן שלנו" אמור להיות סרטו האישי ביותר, שכן רייגאדאס ואשתו משתתפים בסרט הזה בתפקיד זוג נשוי החי בחווה חקלאית. האשה מנהלת את העניינים העסקיים בעוד שהגבר מטפל בחיות. חיי הנישואין נתקלים במשבר לאחר שהאשה פוצחת ברומן עם מאלף סוסים אמריקאי. מהיכרות עם סרטיו הקודמים של רייגאדאס, כמו גם מצפיה בטריילר של סרטו האחרון, נדמה שזה לא פשוט כמו שזה נשמע, ורייגאדאס מעמיס על הסיפור הכמעט בנאלי הזה טונות של הבעות פואטיות (מעושות או שלא), בליווי סצינה אחת לפחות של מין (שנרמזת כבר בפתיחת הטריילר). נדמה שגם האקדמיה המקסיקנית לא ממש יודעת מה לעשות עם הסרט האחרון של רייגאדאס. מצד אחד אי אפשר שלא להכיר באמן המכובד הזה. מצד שני, "הזמן שלנו" מקבל רק 5 מועמדויות: לפרס הסרט, בימוי, תסריט מקורי, צילום, וסאונד.

על הילדות (De La Infancia) – קרלוס קאררה

זה סיפור משונה. בחיפוש חומר על הסרט הזה גיליתי פתאום שהוא בכלל מ-2010. בדקתי שלא טעיתי, אבל כל השמות נכונים. להבנתי, הסרט הזה בילה כמעט 9 שנים על המדף לפני שנמצאו כסף ורצון טוב של מפיצים כדי להציג אותו לקהל הרחב, למרות שהבמאי הזה היה פעם, לפני קרוב ל-20 שנה, מועמד אפילו לאוסקר על סרט שנקרא "הפשע של האב אמארו". אולי בגלל הנושא, ואולי בגלל שבאמת היה חסר כסף, אבל איכשהו נדמה לי שהסרט הזה מספר סיפור מסקרן למדי. סיפור על נער שנהרג בחילופי אש בין פושעים, וחוזר בתור רוח רפאים כדי להגן על ילד צעיר מפני האלימות של אביו. הטריילר, שהוא בעצם קליפ קצר מתוך הסרט, מדגים את הסיפור.האקדמיה המקסיקנית אמנם לא העניקה לסרט הלא חדש הזה מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, אבל היא כן נתנה לו 8 מועמדויות אחרות: לפרס השחקן, שחקן/ית מבטיח/ה, שחקן משנה, תסריט מעובד, אפקטים ויזואלים, עיצוב אמנותי, איפור, ותלבושות.

כידון (Bayoneta) – קיסה טראזאס

סרט שנראה על פניו כמו סרט אגרוף גנרי ולא מאוד מקורי או מעניין. סיפורו של מתאגרף מקסיקני לשעבר שמתגורר דווקא בפינלנד. הוא מוצא את פרנסתו הזעירה באימון אגרוף, ושגרתו מורכבת מקצת אלכוהול, קצת אשה מזדמנת, ולא הרבה חיים באמצע. עד שמגיעה ההצעה הבלתי נמנעת לחזור לזירה לקרב אחד אחרון. הו. גם הטריילר לא מאוד מלהיב, והאקדמיה המקסיקנית אמנם לא נתנה לסרט הזה מועמדות לפרס הסרט, אבל כן נתנה לו 6 מועמדויות אחרות לאריאל: לפרס השחקן, מוסיקה, סאונד, תלבושות, איפור, ואפקטים ויזואלים.

עוד אציין ש:

לפרס הסרט הזר דובר הספרדית מועמדים: "צ'מפיונס" הספרדי, "מלאך" מארגנטינה, "לילה שנמשך 12 שנה" מאורוגוואי, "ציפורי מעבר" מקולומביה, ו"היורשות" מפאראגוואי.

לפרס הבימוי מועמדים 5 מועמדים, 2 מהן נשים.

בין המועמדים לפרס סרט האנימציה יש גם סרט שנקרא "אנה וברונו". ביים אותו קרלוס קאררה, שביים גם את "על הילדות", הסרט מ-2010 שקיבל קצת יחס מהאקדמיה באיחור, כך שקאררה מקבל אולי קצת פיצוי השנה.

טקס חלוקת הפרסים יתקיים בעוד חודשיים, ב-24 ביוני.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s