הסודות של ג'ואן: הביקורת

(שם הסרט במקור: Red Joan)

אני מודה שגישתי לסרט היא סלחנית. יש לי הרבה טענות לסרט הזה, אבל קשה לי להתנגד לו באמת. מדובר בדרמה בריטית, מאוד בריטית, וככזאת, היא אפקטיבית מאוד ועושה עבודה ראויה. סיפור אהבותיה של אשה צעירה לפני קרוב למאה שנה, והנאמנויות השונות שהיא נבחנת בהן במהלך הסערות הרגשיות שעוברות עליה.

בתור סרט שכזה, דרמה בריטית קלאסית, הסרט דווקא עבד עלי. השחקנית הראשית, אחת אלמונית שנקראת סופי קוקסון, מראה היטב את הסערה הרגשית שעוברת עליה, גם אם היא נדרשת, מטעמי תרבות ונימוס בריטי בסיסיים, להדחיק את הרגשות האלו, והמתח הזה בין ההדחקה לבין האהבות שכל-כך שורטות את הנשמה, בתוספת הדילמות שמעמיסים הסיפורים האלו (אחד מאהוביה נשוי, השני דורש ממנה להיות מרגלת) – קוקסון מחזיקה את הצד הרגשי של הסרט הזה על כתפיה בגבורה, ומצליחה לרגש אותי. בנוסף, טרוור נאן הבמאי יודע לצלם את הסביבה הבריטית בתנועה מרחיבת ריאות, בנימוס אבל גם בטעם, עם אור צהוב חם, ועם קצב מהיר למדי, כך שהדרמה מתגברת ככל שהסרט מתקדם, ובסך הכל, הסרט הזה כן מצליח לגעת בי, רגשית.הבעיה היא שיש בלב הסרט הזה גם דיון במהות הזהות הלאומית שלנו. והדיון הזה לא רק שנדחק הצידה, הוא אף הופך מסוכן ככל שהסרט מתקדם. איפשהו באמצע הסרט יש סצינה מרכזית שבה ה להמשיך לקרוא