משפטו של טד בנדי: הביקורת

(שם הסרט במקור: Extremely Wicked, Shockingly Evil and Vile)

אני מודה שלא ממש הכרתי את הסיפור הזה על טד בנדי, כך שהסרט הזה היה גם סוג של חוויה לימודית בשבילי, אבל מעבר לזה, הסרט הזה מבקש לספר את הסיפור על רוצח סדרתי אכזרי במיוחד דרך הפריזמה התוהה על ההערצה המשונה של אנשים (נשים צעירות בעיקר) לסוג כזה של אנשים, ובמשימה הזאת הסרט הזה מצליח רק חלקית.

ראשית אני צריך לומר שלדעתי הליהוק של הדמות הראשית פגע בול במטרה. זאק אפרון הוא סוג של כוכב נוער שכזה, שיש לו כריזמה, והוא מאוד נעים לעין, וכבר יש לו להקת מעריצות משלו, כך שכוכב פופ שכזה שמשחק רוצח סדרתי שהופך לכוכב נערץ דרך הופעות כריזמתיות בתקשורת – אפרון מנצל את הפרסונה שלו והופך את טד בנדי ואת עצמו לישות אחת מרשימה ודי סוחפת.ומצד שני, הבעיה המרכזית של הסרט הזה היא החורים העצומים שיש בתסריט שלו. למשך חלק גדול מהסרט, דרך הצגת הסיפור מבקשת לנטוע בנו את הספק בכך שהוא בכלל ביצע את המעשים הנוראים האלו. למשך כל הסרט, טד בנדי טוען לחפותו, אבל הסרט לא מספר את הסיפור של המעשים שבהם הוא חשוד. אין בכלל התרכזות בפרטי חקירה, בטביעות אצבעות, בחתיכות בד שאולי נשארו בזירה, ועוד כהנה וכהנה פרטים שהיו יכולים להרשיע את הנאשם. הוא כל הזמן טוען להפללה, אבל הסרט בכלל לא נכנס לסיפור המקרים (וכשהוא כבר עושה את זה, ומציין את ראיית נשיכת השיניים, זה מעט מדי ומאוחר מדי). שם הסרט באנגלית הוא ציטוט של אמירה של השופט במשפט, אמירה שמציינת את האופי הקיצוני של המעשים בהם הוא מואשם, אבל המעשים האלו לא מופיעים בכלל בסרט.

הנסיון של הסרט הוא לספר את הסיפור של טד בנדי דרך מערכת היחסים שלו עם אהובתו/ בת זוגו לאורך שנים ארוכות. הבעיה היא שלאורך רוב הדרך הוא מבקש ממנה להאמין לו שהוא לא אשם, אבל מכיוון שחסרים כאן פרטים קריטיים בנוגע לאופי המעשים, מערכת היחסים הזאת נעה על ציר רגשי די רעוע. לילי קולינס משתדלת מאוד למלא את החורים בתסריט עם משחקה, וזה מגיע לשיא לקראת הסוף, בסצינה בה היא פוגשת אותו בכלא, אבל עם כל הסימפטיה שלי לנסיונות הכנים של קולינס לגלם אשה שמתנדנדת בין ספק לאמונה בחפות אהובה, הסרט הזה חסר פרטים קריטיים של המעשים בהם הוא מואשם, כך שאין לי יכולת להיכנס לתוך עורה של הדמות הזאת, לנסות להבין האם להבנתה הוא באמת לא אשם, וזה סתם מקרה חסר מזל באופן קיצוני של אדם שנקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, או שמדובר כאן באדם מניפולטיבי במיוחד, שמנסה למצוא את דרכו החוצה מבור עמוק במיוחד שהוא כרה לעצמו, בור שגם היא נמצאת בו. הנסיון לספר את הסיפור של הדמויות האלו קיים. הוא רק חסר מידע קריטי.

גם מערכות היחסים הצדדיות של של הדמויות חסרות העמקה. בעוד הצד של הבחורה הנוספת של בנדי מקבל טיפול סביר, יש את הצד של הבחור הנוסף של בת הזוג (היילי ג'ואל אוסמנט, שהפך מהילד המהפנט מ"החוש השישי" לדובי שמנמן וחסר נוכחות). האיש הזה אמור להיות הנחמה של האשה במצב מעורער, אבל הוא פשוט שם, מבלי שהתסריט יוצר סיטואציות שמאפשרות לו באמת לנחם אותה.

אז יש כאן הפקה מרשימה עם שאלות מעניינות ועם ליהוק מדויק לתפקיד הראשי שמשיג את המטרה, ובאותה נשימה, התסריט מקמץ מאוד בפיתוח הדמויות והסיטואציות, מה שיוצר סרט מתסכל, כי יש כאן חומר מעניין ושאלות מסקרנות, רק שאין כאן באמת עיסוק עמוק בשאלות האלו. סרט מפוספס, הסרט הזה על טד בנדי.

נ.ב. ג'ון מלקוביץ', בתפקיד קטן, מצוין. והוא אפילו לא קם מהכסא.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s