דוקאביב 2019: לצלם את המאפיה

(שם הסרט במקור: Shooting the Mafia)

קים לונגינוטו. במאית דוקומנטרית בריטית ותיקה, שמתעסקת בעיקר בענייני זכויות אדם ברחבי העולם. ראיתי סרטים שלה בעבר, ואני זוכר אותה מאוד לטובה. הפעם היא באה לדוקאביב 2019 עם סרט על החיים בפלרמו, סיציליה, תחת ניהולה של המאפיה. חיים של אלימות והרבה מוות, חיים שמוכפפים לחוק המאפיה ולא לחוק האנושי. והכל דרך הפריזמה התיעודית של צלמת סטילס ותיקה שלא נרתעה מלצלם את המוות, להביא אותו לתודעת ההמון, ואולי בדרך זאת להשפיע.

מעניין מאוד, הפרויקט הזה. הבעיה היא שכתעודה של מקום זה באמת מעניין, אבל כסרט קולנוע, "לצלם את המאפיה" איבד אותי מהר מאוד.בניגוד למצופה, קים לונגינוטו הפעם מייפה מאוד את הסרט, מרככת אותו מאוד, עושה לסיפור הזה סוג של הוליוודיזציה. נעשתה כאן עבודה אינטנסיבית של חיפוש בארכיונים של הקולנוע, וחלק לא קטן מהסרט הזה הוא אילוסטרציה של הנאמר ע"י אינסרטים של קטעים מסרטים ישנים. למשל: מסופר שגיבורת הסרט הופיעה כזמרת. אז מראים קטע של שירה על במה מתוך סרט ישן. מספרים על אהבותיה של האשה הזאת בעבר. ומראים קטע מתוך סרט ישן אחר, שאין לו שום קשר לאשה שבמרכז הסיפור. הפסיפס שבמרכז הסרט, ההלוך ושוב מסיפורי האשה הזאת היום, בגיל מתקדם, לבין נסיונות לספר לנו את הסיפור בתמונות חיות מתוך סרטים ישנים רק מרחיק אותי רגשית מהסיפור, כי גיבורת הסרט חסרה לי באותו רגע.

מה גם שהשימוש במוסיקה מאוד "הוליוודי". עולה במקומות הנכונים, כאילו כדי לרגש אותי, אבל יש משהו מלאכותי בדרך שהסרט הזה בנוי. מהר מאוד ה להמשיך לקרוא

דוקאביב 2019: הדווקאים

אז עד כמה שאני זוכר, במשך הרבה שנים היו סיפורים על הקהילה ההומוסקסואלית כנגד העולם. כמה קשה לצאת מהארון, לחיות בעולם שלא ממש מכיר או יודע מה זאת תשוקה חד מינית. בשנים האחרונות עברנו לשלב הבא: כבר יש קהילה, אבל איך מקיימים אותה. איך חיים חיים מלאים כזוג חד מיני. משפחה חד מינית. עם ילדים או בלי. זוג חד מיני מזדקן. זה השיח שאני מכיר היום.

אבל רגע, בואו נלך אחורה. נלך לזמנים של לפני המלחמה להכרה. זמנים שהומוסקסואליות לא היה מושג שקיים בכלל. בחוק היה מצוין בקטן שזוהי עבירה שדינה מאסר. אבל מלבד משפט בספר החוקים – מושג ההומוסקסואליות לא היה קיים בכלל בדיבור. איך אדם בעל תשוקה לבני מינו בכלל יכול להגדיר את עצמו במקום ובזמן שלא מכיר בכלל מושג כזה, הומוסקסואליות?

ככזה, המסמך הזה שנקרא "הדווקאים" הוא מסמך חשוב ומרתק. הוא מרכז אליו כמה דמויות של הומוסקסואלים מבוגרים, שהיו נערים וגברים צעירים עוד בשנות ה-60 וה-70, ומקבץ מהם עדויות, סיפורים, נסיונות להבין איך הם ניווטו את חייהם בעולם שהיה עיוור למצבם. והמסקנה העיקרית היא ש להמשיך לקרוא