אנה: הביקורת

(שם הסרט במקור: Anna)

מה אני כבר מבקש מסרט אקשן? הרי לא באתי לכאן כדי ללמוד משהו חדש על העולם, או על האנושות. לא באתי לקבל שיעור בפילוסופיה, ולא כדי ללמוד משהו על מישהו. סרט אקשן טוב צריך להמריץ את האדרנלין, עדיף עם דמויות שיהיה אכפת לי מהן, וצריך למצוא דרכים יצירתיות ומעניינות לנהל את כל המכניקה הקולנועית של האקשן. רוב סרטי האקשן נראים אותו הדבר, ומדברים אותו דבר, ולכן אני נמנע מהם. הטריילר של "אנה" רמז שיש כאן משהו שונה.

זה לא זה.

בטריילר נמצא קטע מהסצינה הכי טובה של הסרט. סצינה אחת ארוכה שכולה וירטואוזיות קולנועית, עם תוספת אחת אפקטיבית – הכל מתנהל בזמן אחד ובמקום אחד. אשה אחת נגד עשרות גברים רצחניים, והשיטות השונות שהסצינה הזאת מוצאת כדי להרוג אנשים מוכיחה שבכל זאת יש ליוצר הסרט הזה דמיון יצירתי מרשים. יש גם סצינה דומה לקראת סוף הסרט (ויש מישהו שמחכה לה בחוץ, והיציאה אליו החוצה כמה פעמים במהלך הסצינה הזאת מורידה מהאפקט), אבל חוץ משתי הסצינות האלו, הסרט הזה מאוד בינוני.

כי כל מה שיש בסצינה וחצי הזאת נעדר משאר הסרט. אין כאן וירטואוזיות, ובעיקר אין כאן סבלנות. אין מספיק סט-פיסס, ומה שיש קצר ונגמר לפני שהתחיל. אין מספיק אקשן, ואין מספיק דמיון יצירתי בדרך שבה הקטילות מגיעות. לוק בסון גם מנסה לומר משהו משמעותי על משהו (פוליטיקה, דיפלומטיה, או משהו כזה), אבל אי אפשר באמת לקחת את הסרט הזה ברצינות מכיוון שאין לו באמת דמות ראשית.

הסרט הזה הולך הרבה מאוד פעמים קדימה ואחורה בזמן, וזה מוציא אותי משיווי המשקל. אין לי ממש דרך ליצור קשר רגשי עם הדמות הזאת, שכל מה שהיא רוצה זה חופש. ובכלל, באיזשהו שלב הסרט הזה הופך למגוחך, כי כל פעם שנדמה לי שהנה, הבנתי את הסיפור, הוא מנסה בכוח לסובב את הסצינות שראינו כבר, ולנסות לספר לי את הצד השני. והשלישי. והרביעי. חשבתם שהבנתם? לא הבנתם כלום. הראשומון הזה נחמד פעם או פעמיים, אבל באיזשהו שלב האמון ביני לבין הבמאי נשבר, ואני לא יכול להאמין לכלום, עד שאני כבר די מגחך על הקולנוען שמנסה ללהטט מבלי שיש לו באמת את הכלים לכך. הרי גם הבובות הרוסיות שמוזכרות כמה פעמים בסרט  – הרי גם להן יש גבול לכמות הבובות שאפשר לשלוף. הבמאי הזה נהנה כל כך לתעתע בי עד שאין לי דרך להחזיק בסרט הזה כל עניין או רגש.

אז "אנה" הוא סרט של במאי שמהר מאוד נגמרת לו הסבלנות לבנות סצינות אקשן כמו שצריך (סיקוונס Need you Tonight הוא נקודת קיצון מהבחינה זאת – מקבץ רציחות לצלילי להיט אייטיז כיפי), וחוץ מסצינה אחת מצוינת, שבאמת מרגשת עד כדי כך שצרחת קטרזיס אמיתית נשמעת בסופה, אין בסרט הזה כל עניין אמיתי. ממש כמו כל/רוב סרטי האקשן האחרים.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s