יסטרדיי: הביקורת

(שם הסרט במקור: Yesterday)

איזה פספוס. איזה רעיון כביר שהולך לאבדון. אדם צעיר אחד מתעורר לעולם שבו הביטלס לא היו קיימים. הוא היחיד שמכיר את השירים שלהם (רק את אלינור ריגבי הוא שכח. כאילו הוא לא בודד בעצמו), והעולם מגלה מחדש (או בעצם, לראשונה) את השירים הנפלאים אלו דרך הבחור האלמוני הזה.

איזו הנחת עבודה מקסימה. עכשיו צריך לשבת ולכתוב תסריט. לפתח. ובעיקר לשאול: או קיי, אז על מה הסרט הזה בעצם?נראה לי שגם ריצ'ארד קרטיס, התסריטאי, לא באמת יודע. וכך הסרט הזה יוצא מבולבל ומבולגן. יש רמז קטן לגבי האמירה של הסרט בסצינת Let it be, אבל חוץ מהעובדה שהסצינה לא כתובה מספיק טוב ולא מבוצעת בטיימינג הנכון, הסצינה הזאת מכשילה את הסרט כולו. הרי אם אנחנו, במאה ה-21, כבר לא להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת