פסטיבל סרטי ילדים: כפפת האגרוף של בו

(שם הסרט במקור: Vechtmeisje)

איזה קולנוע משובח הסרט הזה. בחיי.

מהשניה הראשונה שבה הסרט הזה מתחיל, אני יודע שאני בידיים של מקצוען. במאי שיודע את העבודה. המצלמה מתקרבת באיטיות אל תוך פניה של גיבורת הסיפור. אל תוך נשמתה. הרוח גורמת לשיער שלה להתנופף באויר. המוסיקה באה מלמטה, מכניסה אותי אל תת המודע של הנערה הזאת.

והסרט מתחיל.

הנערה הזאת היא פקעת רגשות. ניכר בה שהיא במצוקה. שהיא באמצע. בין אחיה המסוגר לבין אבא ואמא שרבים כל הזמן. ברעש הזה היא לא שומעת את עצמה. והיא כועסת. מאוד כועסת. הרגשות שלה מתערבלים בתוכה ולא מוצאים פורקן. ובדרך מקרה היא מגיעה למקום שבו מתאמנים בקיק-בוקסינג.

פשוט. כאן היא תוציא את כל הכעס.לא כזה פשוט. כי הסרט הזה מלמד אותנו שאם רוצים באמת לבטא את עצמך, את הרגשות שלך, את הכעס שלך, אם רוצים באמת להיפטר מכל מה שכואב לך, אז צריך לדעת ל להמשיך לקרוא