אהבה ממבט שני: הביקורת

(שם הסרט במקור: Mon Inconnue)

לא ציפיתי להרבה מהסרט הזה. חשבתי שהוא יהיה חביב, ונעים, אולי קצת מצחיק, ואולי קצת מרגש, ולא הרבה יותר מזה.

והוא אכן חביב, ונעים, וקצת מצחיק, וגם קצת מרגש. ובכל זאת יש כאן נימה קלה של אכזבה. כי היה יכול להיות כאן הרבה יותר. אבל זה נשאר בתחום החביב, אבל זניח.

הבמאי של הסרט הזה עשה לפני כמה שנים סרט שגם הוא היה חביב ונעים ונקרא "מחר הכל מתחיל". זכרתי לטובה את הסרט ההוא, ובעיקר את עומאר סי (כי איך אפשר שלא) ואת עבודת הבימוי היעילה שלו. חשבתי שגם אם הסינופסיס כאן לא מקורי, הבמאי יעשה את העבודה, ויהפוך את הסרט למשהו שהוא קצת יותר מבנאלי.אז נתחיל מהדברים הטובים: יש כאן באמת במאי שיודע את העבודה, ובעיקר נהניתי מהדרך שבה הוגו ז'לאן (הבמאי) משלב תמונה עם מוסיקה. כמה סיקוונסים בסרט הם כמו יחידות עצמאיות שמספרות סיפור ללא מילים, רק עם שיר שמלווה את התמונות. ז'לאן יודע להפוך את היחידות האלו לפרקים כיפים של קולנוע, קטנים, ויעילים. יש כאן גם שחקנית נהדרת, צנועה, שבאה מלמטה, ויודעת לרגש אותי מבלי לעשות הרבה. קוראים לה ג'וזפין ז'אפי, והיא כבר ריגשה אותי מאוד לפני כמה שנים בסרט נפלא שנקרא "לנשום". גם כאן, ברגעים לא מעטים, ולמרות שהיא לא הדמות הראשית בסרט, זאת דווקא היא שחודרת את הלב שלי, מרגשת אותי מבלי לומר הרבה. וגם השחקן הראשי כאן, פראנסואה סיביל, עושה עבודה יעילה, מחזיק מסך עם כריזמה מרשימה. בנוסף, בתפקיד משנה מקסים, בנז'מין לאברן ("נפלאות החושים", "סה לה וי") מוסיף הרבה קצב ושחוק בטיימינג קומי מדויק ונהדר.

הבעיה מתחילה לדעתי בכך ש להמשיך לקרוא