פסטיבל ירושלים 2019: בחסדי האל

(שם הסרט במקור: Grâce à Dieu)

אני מאוד אוהב את הבמאי הזה, פראנסואה אוזון. הוא חלקלק, מקצוען, מזיז את הסיפור קדימה במהירות, מבלי לוותר על הקשר הרגשי שלי עם הדמויות. הוא מגוון בנושאיו (אם כי דן לא מעט במיניות האדם), והוא עובד הרבה. עושה הרבה סרטים. ראיתי את רוב יצירותיו, ואהבתי את רובן. כששמעתי שסרטו החדש יוקרן בפסטיבל ירושלים, ויותר מכך, כשהבנתי שהסרט הזה כנראה לא יופץ בישראל (בניגוד לרוב סרטיו שכן הופצו) ידעתי שאני חייב לראות את הסרט.

והוא אכן לא מאכזב. אמנם יש בסרט הזה כמה אלמנטים תמוהים בעיניי, ועדיין, יש כאן סיפור מחריד, שמסופר באינטלגנטיות ובאלגנטיות האופיינית לאוזון, עם שחקנים טובים, ועם כוונה טהורה. הפעם נדרש אוזון לסיפור של התעללות מינית בילדים בכנסיה. הסרט מתחיל עם גבר אחד שמתחיל הליכים כנגד כומר ספיציפי שהתעלל בו כעשרים שנה מוקדם יותר, כשהיה ילד קטן.

זה החלק ה להמשיך לקרוא

פסטיבל ירושלים 2019: שיר ללא שם

(שם הסרט במקור: Canción sin Nombre)

יש סרטים שיש להם סיפור בסיסי כל כך חזק, כל כך דרמטי, עד שליוצרים לא נותר הרבה לעשות חוץ מ…פשוט לספר אותו. אבל נדמה לי שמלינה לאון, ש"שיר ללא שם" הוא סרטה הראשון, מנסה בכל כוחה לסגנן את הסרט, לביים אותו, עד שהיא מרסקת את הסיפור המרכזי, מדללת אותו, ובעיקר מבזבזת הזדמנות לעשות סרט שהוא יצירה מטלטלת.

כי נדמה לי שמלינה לאון לא כל כך מתעניינת בסיפור שהיא עצמה מספרת. לאון מתעניינת יותר בבניית אווירה. בתיאור מציאות של טרור, של פחד, של חיים תחת שלטון צבאי, חיים של חוסר ודאות וחוסר יציבות יומיומית. הבמאית מאוד מתאמצת ל להמשיך לקרוא

פסטיבל ירושלים 2019: היה שלום ילד שלי

(שם הסרט במקור: So Long My Son)

קשה לי לכתוב על הסרט הזה. זה היה אתגר מלכתחילה. סרט ארוך מאוד (שלוש שעות). ובסינית. לפעמים זה כדאי. הפעם לא כל כך. בעיקר כי לא ממש הבנתי.

יש כאן, בעצם, סוג של אופרת סבון מרובת סיפורים, עם בימוי שקט, שקט מדי, ועם משחק מרשים, אבל בגלל שהסרט זז קדימה ואחורה בזמן כל הזמן (באופן אינטואטיבי, לא מסומן – בחירה קולנועית יפה, אבל מבלבלת מאוד), אני גם מאבד את הסיפורים, ובעיקר את החוט הרגשי.אז לא רק שאני לא ממש יודע מה קורה בסרט, גם הבמאי נמנע מלהראות לי הרבה מהדברים. למשל, הסרט מתחיל מאסון. האסון הזה משפיע על חיי הדמויות. מה בדיוק קרה באסון, איך התגלגלו האירועים עד לאסון – תצטרכו לחכות עוד שעתיים וחצי לוידוי של הדמות המעורבת המרכזית באירוע. אז זה יפה שהדמות מספרת על הכל, בפרטי פרטים, מבלי לחזור בפלאשבק ולהראות הכל, ומצד שני, לבנות דרמה ארוכה מאוד על אסון שלא בדיוק הבנתי מה קרה שם – זאת רק צרה אחת של הסרט הזה.

כי יש כאן עוד סיפורים שונים ומשונים. אופרת סבון ארוכה שלמרות האורך המוגזם שלה, אף סיפור לא באמת מגיע למיצוי דרמטי. למשל: המשפחה עוברת ל להמשיך לקרוא