פסטיבל ירושלים 2019: אניארה

(שם הסרט במקור: Aniara)

סרט מדע בדיוני משבדיה. צריך להיות מעניין. בתיאוריה.כי במציאות מדובר בסרט מבולבל מאוד, מפוזר מאוד, וגם לא יפה במיוחד.

נתחיל מזה שהסרט לא נראה כל כך טוב. בניגוד למצופה, האספקט הויזואלי של הסרט מאוד לוקה בחסר. נדמה שאין הרבה דמיון חזותי ליוצרי הסרט. יש הרבה לבן, כזה שמסנוור, ויש הרבה תצלומי תקריבים, גם, ובעיקר, כשלא צריך. החללית עצמה ומסעה בחלל נדמים סטנדרטים למדי, וכל מי שראה שניים-שלושה סרטי חלל בחייו לא יתרשם במיוחד, או בכלל, ממה שהוא רואה כאן.

שנית, יש כאן כמה התחלות של דברים, אבל הכל מבולגן, ולא ממש ברור מה הסרט הזה רצה להגיד. האלמנט הכי מעניין כאן הוא איזשהו מכשיר שנמצא על החללית שנקרא מימה. הגיבורה הראשית של הסיפור היא גם המפעילה של המכשיר הזה. בעיקרו, המכשיר הזה קורא את מחשבותיהם של אנשים, שואב את זכרונותיהם, ומקרין אותם אל תודעתם של האנשים. בהתחלה מדובר על זכרונות של נופים יפים, שקטים. טיולים בהם הם היו. אבל מה אם הזכרונות הם לא טובים? מה אם מדובר באסונות?

יש כאן פוטנציאל פילוסופי עצום. מיני-סולאריס. אבל הסיפור של המימה הזאת מסתיים אחרי כחצי שעה. יש בהמשך נסיון של המפעילה של מימה לנסות לבנות סוג של תחליף למימה, אבל זה כמעט ולא מהווה אלמנט בסיפור.

הבחורה הזאת גם מאוהבת בנווטת של החללית. בהתחלה זה חיזור מבויש, אח"כ יש סצינת סקס ביזארית שלה דווקא עם גבר, ואח"כ הן ביחד, אבל יש גם סצינת אורגיה ביזארית עוד יותר. לא ברור לי המקום של דיון בזהות מינית במקום מבודד, חללית, שהיא אקס-טריטוריה של כדור הארץ, אבל נגיד.

ויש גם תאונה. כבר בהתחלת הסרט קורה משהו שמסיט את החללית ממסלולה, ובמקום מסע של 3 שבועות, המסע נמשך עכשיו חיים שלמים. הטייס הראשי הוא מניפולטור אכזר למדי, שמשתמש במניפולציות על נוסעי החללית, מטעה אותם במכוון, מסתיר מידע, או משקר ביודעין. כנראה כדי לטעת תקווה באנשים, למנוע מהם למרוד. יש רגע שבו מישהי מקימה כת (הסרט מחולק לפרקים. אחד מהם נקרא "כת"). שאלות של קיום במצב קיצוני עולות. אבל הסיפור הזה לא באמת מתקדם, נשאר יותר על פני השטח מבלי ליצור מתח, עניין, ציפיה.

ויש אשה מבוגרת אחת, צינית, שמלבד הופעתה בסרט הדרכה למצטרפים החדשים בחלל, לא ברור מה תפקידה כאן, מלבד היותה זאת שתערער את האמון של כולם בטייס המניפולטור. אין לה פונקציה משל עצמה.

והכל מעורבב כאן למעין עיסה לא הומוגנית, לא יפה במיוחד, לא מעניינת במיוחד, ובעיקר לא מפוקסת במה שהסרט הזה רוצה להגיד, מה גם שדרמטית הסרט לא מתרומם, כי רסיסי הסיפורים מפריעים אחד לשני במקום לתמוך. סרט מפוספס.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s