כאב ותהילה: הביקורת

(שם הסרט במקור: Dolor Y Gloria)

אחד הסרטים שאני הכי אוהב בעולם הוא "הכל אודות אמא". סרט שפדרו אלמודובר ביים ב-1999. בסוף הסרט ההוא יש הרבה מאוד הקדשות לכל מיני אנשים שהשפיעו על חייו של אלמודובר, ובסוף ההקדשה הכי חשובה – "לאמא שלי". "הכל אודות אמא" לא סיפר על במאי קולנוע, או על אמא של במאי קולנוע. הוא סיפר על אשה פיקטיבית שעוברת הרפתקאות שונות בחיים אחרי אסון שמתרחש עליה בהתחלת הסיפור. "כאב ותהילה" מספר את סיפורו של במאי קולנוע, שהוא אולי אלמודובר בעצמו (בערך). ונדמה לי שהקירבה של הבמאי/ תסריטאי למושא סרטו הקשתה עליו לקחת מרחק, ולכן הסרט הזה, עם כל ההוד והדר הפלאים שבו, לא באמת נגע בי.צריך לומר מראש: מדובר באחד הסרטים היפים של אלמודובר, ואחד הכי יפים שתראו השנה. הרי סימן ההיכר של אלמודובר הוא הצבעוניות המשכרת של הסרטים שלו. וכאן, כמו תמיד, הסרט מלא צבעים יפהפיים. ועם זאת, יש כאן שימוש לא אופייני של אלמודובר באור השמש, כי זה האור שהוא כנראה זוכר מילדותו, והאור הזה קצת מגרש את הצבעים החזקים השולטים בדרך כלל בתמונה של אלמודובר, וקצת מעקרים את האינטנסיביות הרגשית. אלמודובר יחגוג בקרוב 70, והוא אכן מביים כמו בן 70 – בקצב מדוד, לא רץ לשום מקום, ללא רצון להדהים, או ללחוץ בכוח על הדרמה. ומצד שני, גיבור הסרט הזה, אני לא ממש מבין מה להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת