פרסי סוּר 2018: המועמדויות

בארגנטינה הזמן זז אחרת.

לפני כמעט שנתיים התפרסמו המועמדויות לפרס האקדמיה הארגנטינאית של 2017. הפרסים חולקו כמעט שנה לאחר מכן, ובאותו מעמד גם הוכרז הנציג הארגנטינאי לאוסקר האמריקאי. לפני כמה ימים התפרסמו המועמדויות לפרס האקדמיה הארגנטינאית לשנה שעברה (2018), ועוד מעט הם צריכים להודיע על הנציג הארגנטינאי לאוסקר. אין קשר בארגנטינה בין פרס הסרט הטוב ביותר לבין הזכות לייצג את המדינה באוסקר, למעט העובדה שההכרזה על שניהם מתרחשת באותו אירוע.

ועם זאת, ההפוגה הכל כך גדולה הזאת הופכת את האירוע כולו לקצת לא רלוונטי. כל הסרטים ברשימה היו ועברו לפני זמן רב. את חלקם כבר ראיתי. חלק אחר הוקרן כבר בישראל, ופספסתי אותו. ורק סרט אחד קרוב מאוד לפה, והוא הוקרן לאחרונה בפסטיבל ירושלים, ויעלה בחודשים הקרובים להקרנות מסחריות בישראל. משונה. ובכל זאת, הסקירה של הסרטים העיקריים המועמדים לפרס האקדמיה הארגנטינאית (לשנה שעברה) מתחילה עם:

המלאך (El Ángel) – לואיס אורטגה

הנציג הארגנטינאי לאוסקר (של השנה שעברה). סיפורו (האמיתי) של פושע צעיר ונועז משנות ה-70 שעסק בעיקר בפריצות לבתים לא כדי להתעשר אלא כדי להתענג על אלמנט הפשע עצמו. סרט חביב, גם אם מלא בחסרונות (ראיתי את הסרט בפסטיבל טורונטו בשנה שעברה, וכתבתי עליו כאן)."המלאך" (טריילר) מועמד ל-13 פרסי סוּר של האקדמיה הארגנטינאית: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקנית משנה, שחקן משנה, שחקן מבטיח, תסריט מקורי, עריכה, צילום, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, וסאונד.

אדום (Rojo) – בנחמין נאישטט

הסרט הזה כבר הוקרן בפסטיבל חיפה, ופספסתי אותו. הוא נראה כמו סרט מרתק על דברים איומים שקורים, ואנחנו פשוט מעלימים עין. שותקים. מעדיפים להתעלם.

בארגנטינה של שנות ה-70, עורך דין שחי טוב נכנס למסעדה ונתקל בזר שתוקף אותו. הזר רודף אחריו גם לרחוב ויוצר סצינה. התקרית מסתיימת איכשהו, ועורך הדין מעדיף לשכוח מזה, רק שחוקר פרטי מצ'ילה מגיע לעיירה ומתחיל לשאול שאלות, מנסה לאתר את אותו זר תוקפני. החקירה תערער את כל מי שמבקש להשאיר שדים קבורים עמוק בבקבוק. יש גם סיפור משני על חבר של אותו עורך דין שמבקש ממנו לעזור לו ברכישת בית שנמצא נטוש בעיירה. הסיפור הזה כנראה יתקשר לסיפור המרכזי איכשהו. שמו של נאישטט כבר מזמזם בסצינת הפסטיבלים כמה שנים, והסרט הזה נראה מסקרן (טריילר). "אדום" מועמד ל-11 פרסי סוּר: פרס הסרט, בימוי, שחקן (דאריו גראנדינטי, מתהילת "דבר אליה"), שחקנית משנה, 2 שחקני משנה, עריכה, תסריט מקורי, צילום, תלבושות, וסאונד.

לילה שנמשך 12 שנה (La Noche de 12 Años) – אלבארו ברכנר

הסרט הזה היה נציג אורוגוואי לאוסקר בשנה שעברה, אבל הוא גם קו-פרודוקציה של אורוגוואי עם ספרד, צרפת, גרמניה, וגם ארגנטינה, אז הוא יכול להתמודד על פרסי האקדמיה של ארגנטינה. סרט שעל פניו נראה מסקרן על שלושה אסירים פוליטיים באורוגוואי של שנות ה-70. השילטון הצבאי מחליט שמכיוון שהוא לא יכול סתם להרוג את האסירים שהכי מפריעים לו, הוא יפעל כדי לגרום להם להשתגע. שלושת האסירים מועברים לבידוד שנמשך 12 שנה. הנצחון הוא של האסירים, בסופו של דבר. אחד מהם יהפוך, במאה ה-21, לנשיא אורוגוואי (כן, זה סיפור אמיתי).

על פניו, זה נראה סרט מסקרן במיוחד (טריילר), והוא מועמד ל-5 פרסי סוּר: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, תסריט מעובד, עיצוב אמנותי, ואיפור.

ג'ואל (Joel) – קרלוס סורין

לפני כמה חודשים נזכרתי פתאום בבמאי הזה, וחשבתי: לאן הוא נעלם? ואכן, הבמאי הותיק הזה עושה מעט מאוד סרטים, והסרט האחרון שהוא עשה היה ב-2012 ("ימי דיג", סרט יפהפה). סורין ידוע כבמאי שקט, צנוע, חם, ואנושי, וסרטיו לא מבקשים תשומת לב, ואולי בגלל זה הוא עושה מעט סרטים.

סרטו האחרון מקבל מעט מאוד תשומת לב גם מהאקדמיה הארגנטינאית, מה שלא אומר שזה לא סרט טוב או מסקרן: הסיפור סובב סביב משפחה חשוכת ילדים. יום אחד הם מקבלים טלפון מסוכנות האימוץ אליה נרשמו בעבר – נמצא לכם ילד. הוא בן 8, וקוראים לו ג'ואל. לשאלה למה לא תינוק שאפשר לגדל מגיל קטן, התשובה היא: אנחנו מוצאים משפחות לילדים, לא ילדים למשפחות.

הסרט מתאר את הקשר המתפתח בין הילד החשדן לבין ההורים החדשים, ואח"כ את המשבר ביחסים כשהילד מתקשה להסתגל לחברת ילדים אחרים בבית הספר החדש, ומואשם בגניבה של פלאפון.

"ג'ואל" מועמד רק ל-3 פרסי סוּר: פרס הסרט, פרס השחקן המבטיח, וצילום.

אלו הם ארבעת הסרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הארגנטינאית השנה. שני סרטים נוספים צברו כמה מועמדויות, ושווים אזכור:

אהבה בלתי צפויה (El Amor Menos Pensado) – חואן ורה

סרט שהוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון, ויופץ בחודשים הקרובים בישראל (בהפצת סרטי נחשון). על פניו נראה הסרט הזה חביב ואנושי, אם כי נראה לי שהתחבולה של הדמויות המדברות למצלמה המתגלה בטריילר לא מוצלחת או חכמה במיוחד.

זוג שנמצא יחד כבר למעלה מ-25 שנה מחליט להיפרד. לא קרה שום דבר מיוחד, לא בגידה, ולא ויכוחים חדשים או ישנים. השגרה נראית לא זוהרת, והזוג מחליט לחפש חיים טובים יותר. אז הם יוצאים כל אחד לדרך חדשה, רק כדי לגלות (כנראה) ששגרה זה לא דבר רע, אם יש אהבה בין האנשים שחיים את אותה שגרה. ריקרדו דארין תמיד טוב, ולפחות לפי הטריילר הוא ממשיך להיות טוב גם כאן."אהבה בלתי צפויה" מועמד ל-6 פרסי סוּר: פרס סרט הביכורים, שחקנית משנה, שחקן משנה, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי, ותלבושות.

השודד על האופנוע (El Motoarrebatador) – אגוסטין טוסקאנו

סיפור מוסר שנדמה על פניו כמעט מתוכנן מדי, פשוט מדי, ועם זאת, יכול להיות מעניין ואולי אפילו מרגש. סיפור על שודד (על אופנוע, מן הסתם) שחוטף את התיק של אשה מבוגרת ברחוב. כתוצאה מהשוד הזה, האשה נפצעת קשה. השודד נתקף רגשות אשם, ומנסה לכפר על מעשיו, מבלי לגלות לאשה את זהותו. הטריילר מציג כוונות כנות, אם כי לא ברור עד כמה הסרט הזה אפקטיבי באמת."השודד על האופנוע" מועמד ל-5 פרסי סוּר: פרס סרט הביכורים, בימוי, שחקנית, שחקנית מבטיחה, ותסריט מקורי.

עד כאן סקירת המועמדים העיקריים לפרס הסוּר של האקדמיה הארגנטינאית לקולנוע. הטקס יתקיים בקרוב, וגם ההודעה על המועמד הארגנטינאי לאוסקר. על שניהם אני אכתוב גם כאן. בקרוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s