פנים רבות לאמת: הביקורת

(שם הסרט במקור: Luce)

אמריקה. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ארץ שתקבל אותך, שתיתן לך חופש לעשות את מה שאתה רוצה לעשות, תתן לך את האפשרות להצטיין בשטח שאתה רוצה לעסוק בו, ארץ שתשחרר אותך.

או שזה הכל בלוף, ואתה צריך להיות תחמן, לפעול בדרכים מסתוריות, להפיל אויבים, להגיע לפסגה רק על ידי דריכה על אחרים.

נאום הסיום של הסרט הוא זה שאמור לחשוף לנו את הפנים האחרות של אמריקה, את האמירה הסרקסטית של הסרט הזה. חבל שהסרט הזה אכן מעניין, אבל לא מספיק טוב מבחינה דרמטית.

כי אכן יש כאן לא מעט פנים לאמת, אבל הסרט מדבר את האמת הזו, לא מראה אותה. יש לנו עסק עם תלמיד מצטיין. למופת. אבל האם הוא באמת למופת? יש איזה עניין עם עימות עם איזה מורה. האם מה שקורה למורה הזאת הוא באמת מעשה ידיו של התלמיד? אנחנו לא באמת רואים מה קורה, ואיך קורה. יש איזה עניין עם משהו שקרה במסיבה. משהו שגובל בהטרדה מינית. ואולי גם הבחור המצטיין שלנו היה מעורב. אולי. אנחנו לא באמת רואים מה קורה, ואיך קורה. מספרים לנו שהאיש הצעיר הזה אומץ ע"י ההורים האמריקאים שלו בגיל 7, ושבילדותו הוא חווה אלימות ודברים נוראים נוספים בביתו האפריקאי שבאריתריאה. אולי. אנחנו לא באמת רואים מה קורה, ואיך קורה.הסיפור היחיד שעובד רגשית כאן הוא סיפור המשנה על אחותה של המורה, אשה מתוסבכת במשבר, שמתפוצצת ממש באמצע בית הספר. הסצינה הזאת מחרידה ואפקטיבית, והיא אכן מעניקה רקע דרמטי רגשי לדמות של המורה, אבל זהו סיפור משני שלא מספיק למלא את כל העולם של כל הדמויות כאן. נעמי ווטס וטים רות' עושים ככל יכולתם כדי לגלם את ההורים של הבחור הצעיר, אבל הסרט הזה אקדמי מדי, מדבר את האירועים במקום להראות אותם, יוצר דיונים מרתקים בתיאוריה מבלי להפוך את התיאוריה הזאת למעשים.

וכך הדיון על אמריקה הוא אולי מעניין בתיאוריה, אבל הסיפור של הסרט הזה לא נפרט לפרוטות, כי כל הזמן מספרים לי על הדמות הזאת, ולא באמת מראים לי את מעשיה, כך שהדמות הזאת הופכת למייצגת משהו כללי ולא לאדם ספיציפי שעובר משהו ספיציפי, מה שהופך את המסקנה מהנאום בסיום למעניינת אבל ללא אפקט רגשי, כי האדם הזה הוא לכאורה אדם פרטי, אבל הבנייה הדרמטית של הסרט לוקה בחסר, והופכת את כל הסרט כולו למאמר אקדמי (והבמאי ניסה ללחוץ על הדרמה בכוח, והוסיף מוסיקה יפהפיה לסצינות, רק שתוספת המוסיקה הזאת רק מדגישה עד כמה חסר כאן האלמנט הדרמטי בתסריט).

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s