השורד: הביקורת

(שם הסרט במקור: Arctic)

האמת היא שלא הייתי צריך לאהוב את הסרט הזה. יש בו הרבה טבע, לבן, מושלג, קר. רק אדם אחד. מעט מאוד דברים קורים. כמעט ולא נאמרות בו מילים (כי אדם אחד, עם מי הוא הוא כבר ידבר?). אדם אחד מול הטבע במסע ארוך ומתמשך. לא מעט רגעים מתים. מתכון לסרט שאני לא בדיוק מחבב. בדרך כלל.

אבל אני בעד הסרט הזה. ממש.אני חושב שזה בעיקר בגלל השחקן הראשי (והכמעט יחיד), מאדס מיקלסן. השחקן הדני הזה כבר הרשים אותי בעבר (בסרטים של סוזן ביר, למשל), ואח"כ הייתה לו קריירה בינלאומית (בסרט של ג'יימס בונד, למשל), אבל כאן הוא מקבל על עצמו אתגר קשה מאוד, והוא עומד בו. בעיקר מרשים אותי השקט הנפשי שלו. ההתמדה שלו. ההתנהלות שלו כמו אדם שיודע מה לעשות, איך לעשות, כמו אדם שלא מאבד תקווה גם ברגעים קשים. אדם שנלחם כשצריך (סצנה מבהילה ממש עם דב), ובעיקר לא נותן לקור ולתנאי מזג האוויר להוציא אותו מדעתו. הוא הולך קדימה בהתמדה ראויה להערכה, והכל בהופעה הבטוחה והשקטה של מיקלסן.

אז כשהשקט הזה, הבטחון בצדקת הדרך, כשזה נתקל בגורל, באלהים, בטבע, או איך שלא תקראו לזה – כש"יהיה בסדר" הופך ל"לא בסדר. ממש לא בסדר", האכזבה העמוקה של להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת