ימים נוראים: הביקורת

יא-אללה שלך, דבר נורמלי

סרט שמספר את סיפורו של יגאל עמיר, הרוצח של ראש הממשלה, יצחק רבין. מעצם קיומו של הסרט הזה, הוא מתסיס את הרוחות. מחטט במורסה שעדיין לא הגלידה, 24 שנים לאחר שהתרחשה. מה בכלל יש עוד לספר על מה שקרה? ולמה עכשיו?

אז ככה: אין הרבה בסרט הזה שלא ידעתי קודם. יש כאן נסיון מעניין לספר לי על הצד הרוצח. איך התגבשה אצלו ההחלטה לרצוח, ואיך הוא הוציא אותה לפועל. אבל דרך הפעולה של הבמאי, ירון זילברמן, מעצבנת למדי, והסרט הוא חקירה לא מאוד אינטלגנטית של רגע מכונן בציבוריות הישראלית.

כי הסרט הזה הוא מאוד מגמתי. כמובן שלא ציפיתי לדברי שבח לרוצח, אבל כן ציפיתי לנסיון כן להבין את ההקצנה המטורפת הזאת. זה לא נמצא כאן. כי כבר מהתחלת הסרט זילברמן מכוון אותי רגשית. הדבר הראשון ששומעים בסרט הוא את קולו של יצחק רבין. והבמאי בחר ללוות את הקולות האלו במוסיקה דרמטית. כאן הולך לקרות משהו מחריד. עכשיו. תיכף. עוד מעט. משהו רע מאוד.הנסיון של ירון זילברמן כאן הוא, במידה מסוימת, להשאיל את דרך הפעולה של לאסלו נמש בסרט זוכה האוסקר "הבן של שאול". כל הסצינות ב"ימים נוראים", ממש כל הסצינות, הן כאלו שבהן גיבור הסרט, יגאל עמיר, נוכח בהן. הכל עובר דרכו. המצלמה, בחלק גדול מהזמן, סגורה על פניו של הגיבור. מנסה להעביר לי את תודעתו של הרוצח. וגם כשאני מקבל מהבמאי פריים פתוח יותר, למשל של אמא שלו שרה שיר לילדי הגן, המצלמה מיד מפנה את מבטה אל הצד האחר של החדר, ושם ניצב יגאל עמיר, מקשיב לה. המגמתיות של הבימוי הזה לוחצת על הנפש בצורה הלא רציונלית, אבל בניגוד לסרט ההונגרי זוכה האוסקר, זילברמן לא סומך על האינטלגנציה של הצופה, ולא מפעיל את החושים בעזרת הסאונד. הרי זה מה שהיפך את הקרביים ב"בן של שאול" – מעשי הזוועה לא נראו, אבל הצרחות של הנרצחים בתאי הגזים נשמעו טוב מאוד, ועברו את העיבוד האנושי של גיבור הסרט, שאול, ודרכו, אלינו, הצופים. ב"ימים נוראים" יש הרבה אינסרטים של יומני חדשות, צילומים מאירועים שקרו. במקום לתת לי להיכנס לתודעתו של אדם שהולך ומקצין בטירופו, הסרט הזה הוא כמו כרונולגיה יבשה של אירועים שהתרחשו אז, בתחילת שנות ה-90 (יבשה, כי במקום לחסוך את המראות, ורק להקשיב למתרחש, הסרט הזה דוחף את מה שקרה בכוח לתוך הפרצוף).

מה גם ש"ימים נוראים" הוא דידקטי להחריד. הרי אני אמור לנסות להבין את הטירוף הזה. אבל האיש הזה, יגאל עמיר, לא נבנה לפני כאדם הגיוני. הוא אובססיבי ליומני חדשות. לדברי רבנים. לפוליטיקה. אין לו דבר בחיים מלבד האמונה הדתית הקיצונית שלו. גם כשהסרט מספר על ענייני חיפוש של שידוך, גם אז יגאל עמיר מדבר על דין רודף ועל דין מוסר ועל ארץ ישראל לעם ישראל תחת תורת ישראל. הציטוט מתחילת הפוסט מגיע מסצינה בספריה, שם מרגלית הר שפי אומרת לו: יא-אללה, יש דברים נוספים בחיים מלבד הפוליטיקה. הרי הוא אומר כמה וכמה פעמים שהוא סטודנט למשפטים, אבל הוא לא נראה ולו לשניה אחת בסרט באמת לומד משפטים.

יש משהו לא מאוד אמין בבניית העולם הזה שמקיף את יגאל עמיר, כי הכל, וכולם מתעסקים כל הזמן בענייני השעה. וגם כשמנסים כבר לעמת את עמיר עם תפיסות שונות משלו, הניגוד כל כך חריף, עד שהוא הופך לסצינות מסבירניות שמספרות לי את מה שאני כבר יודע ממילא (למשל סצינת העימות עם האב, או סצינה בה הוא מבקש להתנדב עם כמה אנשים חילונים, והקרע בינו לבינם נחשף מהר מאוד).

אני מניח שהמוטיבציה ליצירת סרט שכזה היום היא להראות שגם היום המצב מסוכן, ושרצח פוליטי שכזה עלול להתרחש פעם נוספת, אבל קטעי הארכיון של בנימין נתניהו צפויים מדי, והכל, כולל המוסיקה הדרמטית והלחץ המלאכותי על הדמות הראשית, מכוון לכך שאני אבין שקיצוניות דתית זה רע. מאוד רע. אסון. כך שבמקום לקחת את הסיפור המטלטל הזה של רצח ראש ממשלה בישראל, ובאמת לנסות להבין את האיש הקיצוני הזה, הסרט הזה דופק לי בראש כבר מהתחלה שמדובר באיש רע, והוא ממש רע, ומסוכן, וקיצוני, והוא הולך לעשות משהו ממש לא טוב (וגם תיאור יום האירוע עצמו מחופף מדי, מנסה להישען על צילומי הרצח המקורי במקום לבנות משהו חדש).

הרי אם היה כאן נסיון כן להבין את הטירוף, את ההקצנה ההדרגתית של רוצח קיצוני, על ידי בניית עולם מאוזן, ואפילו כתיבת כמה סצינות מלבבות של האיש הזה, הקהל עדיין היה יוצא מטולטל מהדרך שבה איש אחד, השכן שלנו, עושה דבר כל כך קיצוני. אבל הסרט הזה אומר לי כבר מהתחלה שמדובר במעשה קיצוני ומטורף, ולא נותן לי להבין את זה לבד. וכך יוצא שסרט על נושא חשוב מאוד מפספס אותי לגמרי.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s