מחילה: הביקורת

אז זה הסרט החדש של אלו שעשו את "מכתוב". ואני ממש שנאתי את "מכתוב". הסרט ההוא ממש עצבן אותי. ודווקא בגלל שאני מעריך את הכשרון של שני האנשים האלו, חנן סביון וגיא עמיר, דווקא בגלל זה התעצבנתי מ"מכתוב". הרגשתי שהם באו לפרויקט ההוא רוכבים על הסטאר-פאואר בלבד, מבלי לתת עבודה, לחפף את הפרויקט ההוא מבלי באמת להתכוון לעשות משהו בעל ערך. וזה עבד להם. "מכתוב" היה הצלחה עצומה. השאלה מה הלאה.ב"מחילה" הם כבר יושבים על כסא הבמאי/ם. לכאורה, ביטוי נוסף לאגו-טריפ המטורף שהם נכנסו אליו. למעשה, העבודה הנוספת שכרוכה בבימוי הכריחה אותם לבוא לעבודה ממש, ולא רק לחפף, כך שלמרות ש"מחילה" הוא עדיין סרט פגום מאוד, להרגשתי יש כאן שיפור קל מ"מכתוב" המעצבן, ויש כאן, אפילו, רגעים יפים. לא הרבה, אבל יש.

כי הבעיה העיקרית של "מחילה" היא, להבנתי, חוסר היכולת של הבמאים-תסריטאים-שחקנים ראשיים של הסרט הזה להחליט האם הם נמצאים בקומדיה או בדרמה. זה כמובן יכול להיות גם וגם, אבל הזגזוג של היוצרים בין הז'אנרים כאן הוא מאוד מגושם, וכך סצינות קומיות לא מבוצעות בתזמון נכון, וכך הצחוקים כמעט ולא מגיעים (חוץ מסצינת חבל התלייה המוצלחת. שזה כבר שיפור, כי ב"מכתוב" לא צחקתי בכלל), וסצינות דרמטיות לא מזיזות שום דבר בלב (חוץ מהסצינות בהשתתפותה של נועה קולר בתפקיד משנה כאן. הפתיעה אותי לטובה השחקנית הזאת).

יש כאן בעיניי בחירה יפה לנסות להסתכל על המצב הבטחוני בדרום בעין קצת עקומה, ולהפוך רגעים דרמטיים כמו פגיעת טיל שנשלח מעזה לרגע קומי מרכזי בסרט, אבל הביצוע מאוד לא בטוח בעצמו, וצפוי מאוד. מאוד צפוי. הם אפילו ממש אומרים את זה: מה נראה לך, שדווקא כאן ודווקא עכשיו יפגע טיל? נחשו מה קורה שניה לאחר מכן. הטיימינג של הקומדיה מאוד פגום כאן, ולא עובד, מה גם שאחת הדמויות מאופינת כקצת טיפשה, או שלומיאלית שלא במתכוון, וזה רק על מנת לקבל קצת צחוקים. זה לא עובד.

מהצד הדרמטי, יש כאן ריבוי דמויות שלא ערוך כמו שצריך: הצגת הדמויות הפועלות נמשכת עמוק אל תוך הסרט, והסיפורים שלהן לא ממש מקבלים את הפוקוס שמספיק כדי לערב אותי רגשית בנעשה (למעט הסיפור של אשתו של אחת הדמויות הראשיות – נועה קולר ממלאת במשחק שלה את כל החסרים), וכך, שוב, המוסיקה נכנסת כאן בכל המקומות "הנכונים" כדי לסמן לי איפה מגיע רגע מרגש, ובכך רק הופכת את אותו רגע ממש למגוחך וטפשי.

אבל יש כאן בכל זאת איזושהי כוונה למצוא את הרגעים האנושיים בתוך המצב המסובך בדרום, ועם כבוד לציבור הזה, מסורתי בחלקו (עם רעיון יפה של בימוי להעלות מצלמה על מנוף למעלה, כדי לצלם את נקודת המבט של אלהים. רעיון יפה שחוזר על עצמו הרבה יותר מדי פעמים פה), ובלי הזלזול שכל כך עצבן אותי ב"מכתוב", כך שחווית הצפיה ב"מחילה" היא נסבלת במקרה הרע, וסבירה עם כמה רגעים נחמדים במקרה הקצת יותר טוב. וזהו. לא הרבה יותר מזה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מחילה: הביקורת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s