פסטיבל חיפה 2019: לארה

(שם הסרט במקור: Lara)

יאן אולה גרסטר. "לארה" הוא בסך הכל הסרט השני שלו. לפני 6 שנים, הסרט הראשון שלו, "או בוי", זכה בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הגרמנית. סרט קטן, חכם, מצחיק, אבל עם מחשבה רצינית מאחוריו. והנה מגיע הסרט השני של גרסטר. הוא כבר בן 41. וזה בסך הכל הסרט השני שלו. אבל אחרי שראיתי את שניהם אני יכול לצרף שם נוסף למצבת השמות של הבמאים הכי טובים בעולם היום. לא פחות. "או בוי" היה סרט קטן וממזרי. "לארה" כבר מושקע יותר, אבל לא פחות חכם, לא פחות מרגש, ובהחלט עשוי עם טונות של כשרון.

למרות ששני הסרטים של גרסטר שונים מאוד אחד מהשני (הראשון קליל בשחור לבן, השני הרבה יותר רציני ובצבע), שניהם חולקים שלד סיפורי דומה. בשניהם יש גיבור (בראשון גיבור גבר, בשני אשה) שעובר מסע אפיזודי של יום שלם בו הוא (היא) פוגש/ת אנשים שונים.

ב"לארה", גיבורת הסרט, לארה (בגילומה הפנומנלי של קורינה הרפוך. זוכת פרס המשחק ה-הו, כל כך מוצדק, בפסטיבל קארלובי וארי), היא אשה קשה. היא מאמינה ב"אהבה קשוחה". היא מאמינה בלדחוף אנשים להצלחתם דווקא בעזרת הדגשת החסרונות. כן, זה יפה, אבל פה יכולת לעשות יותר. כן, זה נחמד, אבל תזכיר לי מה אתה רוצה לומר כאן בעצם?. וזה כל הדיון כאן – אהבה קשוחה מול אהבה שמבטאת את עצמה ברוך. לאיזה סוג יש תוצאות יותר טובות?

ולארה מסתובבת כל הסרט עם משקל על כתפיה. הבן שלה עומד לפני קונצרט חשוב. וזה יום ההולדת ה-60 שלה. היא לא מאמינה בכל הפוצי מוצי הזה. בכל ה"מזל טוב" הזה. האם הבן שלה יעמוד ויצליח למרות היחס שלה אליו כל השנים? בגלל היחס שלה אליו כל השנים? במהלך היום הזה גרסטר כותב תסריט שלאט לאט פורט את הסיפור הזה בפנינו, מציג לנו גישות שונות לאותו נושא, הופך והופך בשאלה מה יותר טוב, מה מביא תוצאות יותר טובות, ולקראת סוף הסרט מביא שתי תשובות – כן זה מביא תוצאות, אבל גם לא, זה הורס חיים שלמים. השאלה היא לא אם זה יביא תוצאות, אלא אם יש לך את כח העמידה בפני ההשפלות.

הקצב המדוד שבו גרסטר מוביל את האשה הזאת, הדיון האינטלגנטי בשאלה המרכזית, תצוגת המשחק הנפלאה של האשה הזאת, שיודעת להראות אהבה רק בקשיחות, שלא יכולה לסבול רוך, אבל עדיין יודעת להראות שגם זאת אהבה, ההבנה שסוג כזה של אהבה מביא תוצאות אבל גם הורס חיים, השימוש החכם במוסיקה, וגם הקריצה של הליהוק של תום שילינג בתפקיד הבן הפסנתרן (הוא היה השחקן הראשי ב"או בוי", ומאז הוא גם הופיע ב"יצירה ללא מחבר") – הכל הופך לסרט מרגש, חכם, מרתק, של במאי שהופך עכשיו לאחד כזה שאני אחפש כל סרט חדש שלו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s