הריון בהפתעה: הביקורת

(שם הסרט במקור: A Bump along the Way)

אני נמצא עכשיו בחופשה באירלנד, ואני גם מתכוון לראות כמה סרטים במסגרת פסטיבל סרטים שמתקיים בעיר קורק בדרום אירלנד, אבל אני רוצה לדבר קודם כל על כמה סרטים שאני יכול לראות כאן, באירלנד, בהקרנות מסחריות רגילות, סרטים שיש להם סיכוי מועט, אם בכלל, להגיע לישראל.

הסרט הראשון שאני רוצה לדבר עליו הוא כזה שאולי יגיע להקרנות סינמטקיות במסגרת שבוע הקולנוע האירי שמתקיים בישראל מדי פעם. הסרט אמנם רחוק משלמות, אבל יש בו כנות מרגשת של נשים. מדובר בסרט נשי. סרט שאשה ביימה, ויש בו גיבורות נשיות (למעשה, יש בו מעט מאוד גברים, וכמעט כל אלו שיש הם נבזיים).

תקציר הסרט בשורה אחת: סיפורן של שתי נשים, אמא בת 44, והבת שלה, בת 15. אחת מהן נכנסת להריון לא מתוכנן. וזאת לא הבת.

אז מדובר, על פניו, בהיפוך תפקידים משעשע. האמא מתנהגת בפזיזות, ונכנסת להריון לא בכוונה. הבת עוברת משברים של נערה (היא דלוקה על מישהו שלא שם עליה, יש בנות שיורדות עליה, מקניטות אותה, והיא סובלת בשקט, ועוד כהנה וכהנה), וההריון הזה של אמא שלה בא לה ממש לא בזמן. אבא שלה לא בתמונה (כלומר, הוא מגיע פעם בכמה חודשים, בחגים ובימי הולדת, מביא מתנות, וזהו. בשאר הזמן הוא לא נמצא), והאמא והבת צריכות לגדל אחת את השניה.

אז מצד אחד, משהו בבימוי של הסרט הזה מאוד לא אלגנטי. מבט אחד של הנערה בבחור – ואני מבין שהיא דלוקה עליו. לא מפתחים את זה מעבר לזה. החלפת מבטים וחיוכים בין האם לגבר באיזושהי חנות כלבו, אבל מרגע שהיא יוצאת מאחורי סטנד של בגדים, והבטן ההריונית שלה נחשפת, הגבר מוריד בבת אחת את החיוך. גברים הם חארות. נקודה שמועברת בצורה לא מאוד אלגנטית. גם הסצינה שבה גיבורת הסרט מגלה לגבר (הצעיר ממנה משמעותית) את היותו אב מבוימת ברישול, ולא לוקחת את הזמן להראות את המבוכה של מי שהופך לאב מבלי שהתכוון.אבל מצד שני, יש הרבה אהבה והבנה לנשיות. קודם כל, בתפקיד הראשי, משחקת שחקנית אחת נהדרת שמחזיקה על כתפיה את כל הסרט הזה. קוראים לה ברונה גאלאגר. השם שלה אולי לא אומר הרבה, אבל לחדי העין היא תיראה מוכרת (הנה הטריילר כדי שתקבלו טעימה). לפני להמשיך לקרוא