פסטיבל קורק 2019: אהבה ראשונה

(שם הסרט במקור: 初恋)

קודם כל, שלא תטעו משם הסרט: מדובר בסרט אקשן רב מעללים. לא בסרט רומנטי.

ועכשיו: אח, איזה כיף של סרט. חסר חשיבות, חסר משקל, לא סרט שייזכר אפילו כבר אחרי שיצאת מהאולם, ובכל זאת, שעה ושלושת רבעי של כיף טהור.וצריך גם לומר: זה סרט של טקאשי מייקה. אם אתם לא יודעים את זה, סביר להניח שתברחו מההקרנה כבר אחרי 5 דקות. כי כבר בסצינה השניה יש כאן ראש כרות מתגלגל ברחוב.

כזה הוא מייקה. פסיכופט בן 59 שמאוד נהנה לעשות סרטים סנסציונים. ו"אהבה ראשונה" רחוק מאוד מהשיאים שלו, ועדיין, כולו מלא חדוות יצירה, כולו ספוג באוירה מחויכת, עד שאי אפשר שלא להידבק בתענוג הזה (כלומר, אם אתם מוכנים למראות לא סטנדרטיים, לא כאלו שתראו בסרטי אקשן רגילים).

הרי הקו הסיפורי מראש מכתיב קומדיה: מתאגרף צעיר ומוכשר מתמוטט באופן לא צפוי בזירה. בבדיקה רפואית מתגלה גידול סרטני מתקדם במוח. לא נשאר לו הרבה זמן לחיות (ותנחשו מה קורה עם הדיאגנוזה הזאת לקראת סוף הסרט. אני מזכיר שזה סרט קומי). בעודו הולך ברחוב מוכה הלם הוא רואה בחורה צעירה במנוסה ממישהו שרודף אחריה. הוא מפעיל את אגרופיו ומציל אותה. לאט לאט הוא מבין שהוא נכנס לטריטוריה של עולם הפשע, והאלימות פורצת בשמחה ובששון.

למרות שהסרט הוא קומי במהותו, ומשעשע למדי, מייקה מביים במדידות, ומפגין כאן שליטה אבסולוטית במספר לא קטן של קווי עלילה, במספר לא קטן לא דמויות. לא מדובר רק במתאגרף ובאישה שהוא מציל. הרי היא בעצם מכורה לסמים ששוכבת עם כל מי שהספק שלה אומר לה כדי להמשיך ולקבל את הסם. והיא בכלל הגיעה אליו כי אבא שלה, שהרביץ לה מאז הילדות, נכנס לחובות ומכר את הבת שלו כדי לכסות את החוב. הספק הוא חלק מהיאקוזה, והוא מקבל משלוח חדש וגדול של סמים בקרוב. הוא זומם עם בלש משטרה מושחת לחלק את הרווח מהסמים ביניהם (הבלש הוא זה שרדף אחרי הבחורה וקיבל אגרוף מהמתאגרף). המאפיה הסינית גם שמה את עיניה על הסמים. לאותו ספק יש בת זוג בעלת יכולות לחימה לא מבוטלות. וכשהיא חושבת, עם התגלגלות העניינים, שהבן זוג שלה מת, היא יוצאת למסע נקמה. ואותו בן זוג בעצם מרמה את כולם, כולל את מפעיליו מהיאקוזה.

והכל הופך לקומדיה של טעויות, כשמתברר שאין כאן נאמנויות, וכולם מרמים את כולם, עד שכולם מגיעים לאיזשהו האנגר בסוף הסרט, ויריות, ודקירות, וסתם מכות – כולם נגד כולם, וכולם גם מפגינים את ההנאה שלהם מהאקשן חסר המעצורים הזה. מייקה לוקח את הזמן בעריכה מדודה כדי להציג לי את כל הדמויות, מלהטט בסבלנות בין כל קווי העלילה, ואמנם לא ממש אכפת לי מאף אחד כאן, אבל זה לא ממש חשוב. מה שכן חשוב הוא ההנאה הניכרת מכל סצינת אקשן כאן, מכל שיטת הריגה משונה שיש לבמאי היפני הפסיכי הזה להציג.

והדם זורם בשמחה ובששון, ואפילו התחלות של רגש בין המתאגרף למכורה שמנסה להשתקם בעזרתו – מייקה כאן חוגג סיפור מופרך, מוגזם, ומהנה בטירוף. סרט חסר משקל, כי לא ממש חשוב מי יחיה כאן, אבל כמו שקורה תכופות בסרטים של מייקה – טעם החיים שלו הוא השתוללות מדממת – ואת זה יש בטונות כאן. סרט כיפי.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s