פסטיבל קורק 2019: סיכום

אז הייתי בחופשה בחו"ל. היה סבבה.

ככה אני אוהב לטייל. פעם בשנה, אם התקציב מאפשר לי, אני משתדל למצוא לי איזשהו מקום בעולם שמסקרן אותי, למצוא שם איזשהו פסטיבל קולנוע, ולהתאים את תאריכי החופשה שלי לתאריכים שבהם מתקיים הפסטיבל. וככה אני גם מטייל, וגם רואה סרטים.

רוב הסרטים המעניינים עושים סיבוב ברוב הפסטיבלים בעולם. כך יוצא שאם אני נוסע לפסטיבל קולנוע בחו"ל בנובמבר, בסוף השנה, רוב הסיכויים הם שהפסטיבל יכיל בתכניה שלו סרטים שכבר ראיתי בפסטיבלים של חיפה וירושלים. ואכן, הסרטים הכי טובים בתכניה של פסטיבל קורק הם סרטים שכבר ראיתי בעבר: "הזמיר" הנפלא של ג'ניפר קנט, שראיתי בפסטיבל ירושלים, "לכוכבים" המקסים שראיתי בפסטיבל חיפה, ו"דיוקן של נערה עולה באש" המצוין שעלה על המסכים בישראל ביום פתיחת הפסטיבל.

באופו מפתיע, לפסטיבל האירי המרכזי של השנה לא היתה מסגרת לסרטים איריים, כאלו שאולי היה מסקרן לפגוש ובאמצעותם ללמוד על המקום שבו אני נופש. כן ניסיתי להוציא את האף שלי מחוץ לחלון, ולרחרח את האוירה האירית שלא מגיעה לישראל. אז קודם כל, קר. ממש קר. הייתי צריך לצפות את זה מראש (כי נובמבר באירופה), והאמת היא שבימים הראשונים של השהייה שלי באירלנד, זה היה אפילו מרענן. לבוא ממדינה חמה ולחה, מדינת תל אביב, למדינה שבה באופן קבוע הטמפרטורה הגבוהה ביותר היא 7 מעלות (ביום) זה היה ממש נחמד בהתחלה. עד שבהדרגה זה החיל להעיק. באיזשהו שלב כבר לא בא לי לצאת מהמלון בבוקר אל הקור הזה שמכה בפנים בשניה שאני יוצא לרחוב.

אבל בכל זאת הצלחתי למצוא כמה דברים מעניינים בקורק, אירלנד:

בשבוע הראשון לשהותי שם, כותרות העיתונים היו מלאות באלפי מילים המספידות את האיש הזהלאיש הזה קראו גיי ביירן (Gay Byrne). הוא נפטר בתחילת החודש בגיל 85. בכל השבוע הראשון לשהותי באירלנד התמונה שלו היתה בכותרת הראשית של כל עיתון. לא ראש ממשלה, לא נשיא, לא פוליטיקה – אלא של גיי ביירן. מנחה טלויזיה אגדי (מסתבר) ואהוב מאוד (מסתבר) שעבר מן העולם בשיבה טובה. הוא היה כל כך חשוב בדברי ימי אירלנד עד שהלוויתו שודרה אפילו בשידור חי בטלויזיה, ומוסף שלם של סוף שבוע בעיתון הוקדש לכבודו עם הספדים מאת כותבים שונים. כל כך הופתעתי מכך שמגיש תוכנית אירוח טלויזיונית מקבל כזה כבוד עד שהלכתי וחיפשתי באינטרנט קטעים מהופעותיו כדי להבין קצת על מה המהומה. הקטע הכי יפה לטעמי מצורף כאן, והוא שודר בשנות ה-80, בתחילת ימי האיידס. אז, כשדבר כזה שנקרא אמצעי מניעה עדיין נלחש, גיי ביירן העז להראות בתכנית שלו סרטון הדרכה לשימוש בקונדום. אחרי זה הוא ניהל דיון יפהפה ואינטלגנטי על הנושא: האם זה ראוי ונכון לשדר דבר כזה בתכנית טלויזיה מכובדת. שימו לב איך הוא ניהל דיון סוער אבל מכבד, וכשהוא אומר למישהו בקהל: אני באמת לא מזלזל בך, ובאמת לא בא לצחוק עליך, הוא באמת מתכוון לזה:

גיי ביירן. הייתי באירלנד, ולמדתי קצת על איש מעניין שנפטר החודש בשיבה טובה ולא הכרתי לפני כן.

פסטיבל הקולנוע של קורק התקיים בעיקר בקומפלקס קטן שנקרא קולנוע גייט (Gate Cinema). מקום שכולל 6 אולמות צפיה, רובם הוקדשו להקרנות הפסטיבל (במקביל נמשכו הקרנות מסחריות רגילות במסגרת מצומצמת. את "האירי" ראיתי באירלנד, בקולנוע הזה. שלוש שעות וחצי ללא הפסקה. סרט נפלא, אגב). המקומות בבתי הקולנוע בהקרנות שהייתי בהן לא מסומנים. באים ויושבים במקומות הפנויים. הנוכחות בכל ההקרנות שהייתי בהן היתה מכובדת, אם כי לא מלאה. הקרנות הפסטיבל התקיימו גם במקום שנקרא טריסקל (Tryskal), מעין אולם משונה ומאולתר עם ספסלים מוארכים במקום כסאות, ובאולם תיאטרון שנקרא Everyman (שם ראיתי את "ג'וג'ו ראביט" שאמור לצאת בישראל בינואר. לא התלהבתי. ההקרנה הזאת היתה מלאה. ישבתי ביציע). כל אלו במרחק דקות הליכה בודדות ביניהם.

הייתי כמה ימים בדבלין לפני שנסעתי לקורק. דבלין היא עיר גדולה, ובאופן מפתיע, יפה אבל קצת צפופה. הפארק רחב הידיים היחיד שמצאתי שם נמצא במערב העיר, ונקרא פיניקס פארק. שם מצאתי איזושהי במה עם צלב גבוה מאוד.מסתבר שפעמיים בהיסטוריה האפיפיור בכבודו ובעצמו הגיע למקום הזה וניהל מיסה המונית.

אח"כ נסעתי ברכבת לקורק. נסיעה של קרוב לשלוש שעות, יקרה מאוד (60 אירו לכיוון אחד), אבל נעימה מאוד. גם קורק עיר לא קטנה, אבל עם הרגשה כפרית יותר.

יום אחד טיילתי שם להנאתי ללא כיוון מוגדר, ופתאום מצאתי את עצמי ליד שדה התעופה.

או סתם בפארקים ובנופים יפהפייםובין לבין, ראיתי סרטים וכתבתי עליהם.

וזהו, בעצם. עוד טיול בחו"ל בא אל סופו. עוד חופשה נגמרה. מתחילים לעבוד ולחסוך לחופשה בשנה הבאה, ב"ה (אני עוד צריך להחליט לאן. יש לי כמה רעיונות. אני עוד משחק איתם).

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “פסטיבל קורק 2019: סיכום

  1. היי איתן
    מה שלומך ?
    איזה כיף לקרוא את מה שכתבת, כמו קצת להצטרף אליך ואפילו אם רק לכמה דקות…
    גם התמונות שצילמת נהדרות.
    ו…לאיזה פסטיבל לנסןע ??
    את דעתי אתה יודע – סע בינואר לפסטיבל הקולנוע הצפוני ביותר בעולם בעיר טרומסו בנורבגיה,
    הייתי שם פעמיים בפסטיבל ובאמת שאין כזו חווייה בשומקום.
    אגב, את "האירי" ראיתי ומה אומר לך – מ"קזינו", "החברה הטובים" ומטרילוגיית "הסנדק" נהניתי הרבה יותר..
    מחכים לך בארץ, תוודא רק שהטייס האירי עבר בהצלחה בדיקת "ינשוף" לפני הטיסה…
    תודה !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s