רצח כתוב היטב: הביקורת

(שם הסרט במקור: Knives Out)

שני כלבים רצים בחצר של אחוזה גדולה. הם מגיעים אלינו באולם מעומק התמונה. זאת תמונת הפתיחה של הסרט.

אה, כן. זה בהילוך איטי.

אח"כ מונח הבסיס לסיפור הזה: אב הבית התאבד. יש חקירה משטרתית, רק לוודא את פרטי המקרה. יש בלש עצמאי שהצטרף לחקירה באופן פרטי. הוא בהתחלה יושב בצד. חברי המשפחה מוזמנים אחד אחד לתשאול. כל אחד מהם מתיישב על איזשהו כס, ומתחיל לענות על שאלות. זאת גם הדרך של הסרט להציג בפנינו את הדמויות. הסרט מקפיד לציין מיהו כל אחד מהם עם כיתובית המציינת את שמו. כדי שנדע. זה סרט המוצג לנגד עינינו מנקודת המבט של המספר. הוא מאוד דומיננטי בדרך הסיפור שלו. ריאן ג'ונסון תמיד היה מאוד דומיננטי בגישת הבימוי שלו. רק שלהרגשתי, צפייה ב"רצח כתוב היטב" משולה לצפייה באדם שמתפוצץ מצחוק מאיזושהי בדיחה, ואני רק מתבונן עליו בתמהון וחושב: "מה לעזאזל כל כך מצחיק אותך?!"

כי לא רק שג'ונסון מחפף בצורה מתסכלת את פיתוח הדמויות, אלא גם חוזר לנקודות מסוימות שוב ושוב, כמו נדמה שבשלב מסוים נגמרה לו התחמושת, אז הוא ממחזר את אותו אלמנט כאילו מנקודת מבט שונה.הרי הצגת הדמויות הזו, כמו בהקראה יבשה של מחזה, לא עובדת רגשית. וזה לא משתפר הרבה אחרי האקספוזיציה (הארוכה למדי). יש בסרט הזה כל כך הרבה דמויות, וכל אחת נשארת שטחית, לא מפותחת. יש סיפור של להמשיך לקרוא