קצין ומרגל: הביקורת

(שם הסרט במקור: J'accuse)

השיח העיקרי סביב הסרט הזה נוגע לבמאי שלו, רומן פולנסקי. מבחינתי, פולנסקי לא ממש נמצא בסרט.כלומר, כן, בוודאי שהוא נמצא. הוא אפילו מופיע בעצמו לרגע קט (בתפקיד ניצב. ללא שורת דיאלוג). עמנואל סנייה, אשתו של פולנסקי, מופיעה גם היא בסרט, אבל בתפקיד משנה קטן. והעובדה שרומן פולנסקי עצמו כבר בן 86 ניכרת לעיתים בסגנון הבימוי – המעברים לסצינות הפלאש-בק הם כאלו שחשבתי שכבר נכחדו מהקולנוע (מעבר לזמן עבר דרך הטשטשות התמונה, וחזרה לזמן ההווה דרך טשטוש חוזר – זה טריק ישן שכבר נעלם ולא קיים בקולנוע. אבל פולנסקי הוא ורי אולד סקול). גם השימוש במוסיקה כאן מוגזם ומאוד לא אלגנטי.

אבל כל זה לא מנע ממני להנות מהסרט הזה. כי, לפחות על פני השטח, פולנסקי לא מדבר על עצמו. למעשה, במהלך הצפיה לא חשבתי על כל הסיפור הזה מסביב לדמותו השנויה במחלוקת של פולנסקי. אני בכלל חשבתי על מה שקורה עכשיו בישראל, למשל. אני חשבתי על מערכות שלטון מושחתות ומסואבות שעושות כל שעולה ביכולתן, כל מה שניתן, כל מה שחוקי ולא חוקי – רק כדי לשמר את כוחן, את מעמדן. בכל מחיר.

הרי הסרט הזה מספר על פרשת דרייפוס. כיתובית בתחילת הסרט אומרת – כל דבר שתראו בסרט הוא להמשיך לקרוא