1917: הביקורת

לפני כמה חודשים ראיתי לראשונה את הטריילר של הסרט הזה. נראה לי כמו משהו זניח, שעדיף לדלג עליו. בעיקר דחתה אותי הסיטואציה הבסיסית של הסרט: משימה מוטלת על כתפיו של חייל: להעביר ידיעה ליחידה שנמצאת אל מעבר לקווי האויב. אם הוא יכשל במשימה, 1600 אנשים יהרגו. ביניהם, גם אחיו. מספיק לי ה-1600 איש. העובדה שמדובר כאן גם באח נטעה בי את ההרגשה שמדובר בסיטואציה מניפולטיבית שמוכתבת מלמעלה, מעט התסריטאי, כדי ליצור אפקט רגשי מלאכותי מוגבר, ולא במשהו שנובע מתוך הדמויות.

לא ממש רציתי לראות את הסרט הזה. אבל אז התחילו להגיע דיווחים שמדובר בסרט בשוט אחד. הישג טכני מרשים תמיד. והעובדה שמדובר בסרט של סם מנדס סקרנה אותי. בדיוק עשרים שנה לאחר שזכה באוסקר על "אמריקן ביוטי", האם הוא יוצא מתוך חוויות ג'יימס בונד שלו אל סרט חדש שיביא איתו עזוז יצירתי, כמו לפני עשרים שנה?

ומצד שני, מדובר בסרט מלחמה. ז'אנר קשה בפני עצמו, אז בשוט אחד? ואולי מדובר כאן בשוט אחד בכאילו, כמו ב"בירדמן"?

אז הלכתי לראות. וחזרתי מאוכזב למדי. אבל לא בגלל שזה שוט אחד בכאילו. למעשה, הסרט אפילו לא מנסה להסתיר את זה: באמצע הסרט יש רגע שבו הכל הופך שחור לכמה רגעים לא קצרים. ואז הסרט מתניע שוב. אבל אל תוך להמשיך לקרוא