1917: הביקורת

לפני כמה חודשים ראיתי לראשונה את הטריילר של הסרט הזה. נראה לי כמו משהו זניח, שעדיף לדלג עליו. בעיקר דחתה אותי הסיטואציה הבסיסית של הסרט: משימה מוטלת על כתפיו של חייל: להעביר ידיעה ליחידה שנמצאת אל מעבר לקווי האויב. אם הוא יכשל במשימה, 1600 אנשים יהרגו. ביניהם, גם אחיו. מספיק לי ה-1600 איש. העובדה שמדובר כאן גם באח נטעה בי את ההרגשה שמדובר בסיטואציה מניפולטיבית שמוכתבת מלמעלה, מעט התסריטאי, כדי ליצור אפקט רגשי מלאכותי מוגבר, ולא במשהו שנובע מתוך הדמויות.

לא ממש רציתי לראות את הסרט הזה. אבל אז התחילו להגיע דיווחים שמדובר בסרט בשוט אחד. הישג טכני מרשים תמיד. והעובדה שמדובר בסרט של סם מנדס סקרנה אותי. בדיוק עשרים שנה לאחר שזכה באוסקר על "אמריקן ביוטי", האם הוא יוצא מתוך חוויות ג'יימס בונד שלו אל סרט חדש שיביא איתו עזוז יצירתי, כמו לפני עשרים שנה?

ומצד שני, מדובר בסרט מלחמה. ז'אנר קשה בפני עצמו, אז בשוט אחד? ואולי מדובר כאן בשוט אחד בכאילו, כמו ב"בירדמן"?

אז הלכתי לראות. וחזרתי מאוכזב למדי. אבל לא בגלל שזה שוט אחד בכאילו. למעשה, הסרט אפילו לא מנסה להסתיר את זה: באמצע הסרט יש רגע שבו הכל הופך שחור לכמה רגעים לא קצרים. ואז הסרט מתניע שוב. אבל אל תוך מציאות מסויטת. בסיקוונס הלא קצר שמגיע לאחר אותו מסך שחור (ואולי אפילו עד סוף הסרט כולו) יש לי את ההרגשה שמדובר בעצם בסוג של חלום. בהזיה. במציאות שאולי בכלל לא קיימת בהווה של הסרט. והרי כאן בדיוק טמון הדיסונסס שבכל הסרט הזה: הרי סרט בשוט אחד אומר בעצם שהזמן אמיתי (זמן ההתרחשות של האירועים בסרט חופף לזמן המסך), וההרגשה שסרט כזה נוטע בי היא הרגשה ריאליסטית, ובמקרה של מלחמה, היפר ריאליסטית. אמנם יש כאן נסיון מעניין ליצור מציאות שהיא בבת אחת מציאותית, כמו גם סיוט שהוא מלחמה, והעיצוב האמנותי מלא צבעי השריפה שעולים כמו מהגיהנום מרשים מאוד, אבל כך גם הסרט מנתק אותי מהדמויות הראשיות, ובמקום להיכנס לראש שלהן, אני הרגשתי מנותק רגשית לכל אורך הסרט.

באופן מפתיע, חלק לא קטן מהסרט הוא למעשה קאמרי. הולכים להם שני חיילים, או חייל אחד, בתוך שטח נטוש. לכאורה אני צריך להיות חרד לגורלם. הרי בכל רגע איזשהו צלף עלול לירות בהם. אבל הסרט הזה מושך את רגע הלבד הזה הרבה זמן, וכך הסרט מתרכז בסוג של פורנוגרפיה של זוועות. הרבה גופות בתנוחות שונות מוצגות לראווה. בעודם הולכים שני החיילים בשטח צבאי נטוש, והמצלמה עוקבת אחריהם בשוט אחד מרשים בסטדי קאם, סם מנדס מתאר אינספור אנשים מתים, אברים שפוכים, עכברים, חולדות, בוץ – חוויה גברית צבאית מוגזמת, שנמצאת בעיקר לראווה, ולא באמת משפיעה על הדמויות. אפילו כשאחת מהן מועדת, וידיה הנשלחות לעצור את הנפילה נתקעות בתוך חור שנפער בבטנו של חייל מת – גם אז הגועל הוא יותר אצלי כצופה, ולא של הדמות בסרט.

מה גם שלתפקידים הראשיים נבחרו שני שחקנים יחסית לא מוכרים, אבל הסרט משובץ בהופעות אורח קצרצרות של שחקנים מאוד מפורסמים, כל אחד מגיע לסצינה אחת, שתיים-שלוש דקות, ועוזב את הבמה. וכך ניתן לראות כאן את קולין פירת' ("נאום המלך"), מארק סטרונג ("קינגסמן"), ובנדיקט קאמברבאץ' ("משחק החיקוי"), בין היתר, מופיעים כאן כל אחד לסצינה אחת, ועוזב. כאילו כדי לשלוף אותי מהחוויה המציאותית, שגם ככה הרגשתי מנותק ממנה לכל אורך הסרט.כי אפילו המסר של הסרט נאמר כאן בצורה ברורה: לפעמים גברים פשוט רוצים להילחם. ככה זה. והרי הסיום הוא בדיוק כזה: מישהו מת. לוחצים יד. אומרים כמה מילים חמות. וממשיכים הלאה. אלו החיים. גופות, חולדות, בוץ, מלחמה. זה מה יש. הסרט לא יוצא נגד זה, אלא משלים עם זה. אז בשביל מה ניסית להמם אותי עם ויזואליה מרשימה ואפילו בוטה?

"1917" הוא קולנוע מעניין כקולנוע, והצילום בו, כמו גם העיצוב האמנותי, יוצרים כמה רגעים יפים וחשיבה מעניינת, אבל סם מנדס לא מצליח לחדור אל תוך מעטפת הדמויות, לא מצליח לגרום לי לחוות את כל המלחמה הזאת מתוך הדמות, אלא מתוך מפגן ראווה קולנועי (וכשהוא רוצה לסמן רגע דרמטי חשוב, הוא מדגיש את זה בעזרת מוסיקה, אבל, כמו בכל סרט אחר, אם הרגע הדרמטי לא נמצא שם כבר קודם, הוספת המוסיקה רק תהפוך את הרגע הזה למגוחך), ולמרות שהסרט הזה מאוד מרשים בצילום, ישבתי כל הסרט מנותק רגשית מהמתרחש.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s