פרסי רוברט 2020: המועמדויות

היום התפרסמו בדנמרק המועמדויות לפרס הרוברט של האקדמיה הדנית לקולנוע. סרט אחד מתוך הרשימה כבר ראיתי, והוא ריגש אותי למרות כמה חסרונות שיש בו, והוא

מלכת הלבבות (Dronningen) – מאי אל טוקי

הסרט שדנמרק שלחה לאוסקר השנה, והוקרן גם בפסטיבל ירושלים בקיץ, מספר על משיכה מינית קטלנית בין גיבורת הסרט, עורכת דין מצליחה, בגילומה הפנטסטי של טרינה דירהולם, לבין הבן החורג שלה (הבן של בן זוגה מנישואים קודמים). עם כמה סצינות סקס בוטות למדי, אבל גם כאלו שמבוימות ברגישות, ועם משחק אדיר של השחקנית הראשית, אבל גם עם תסריט לא מפורט מספיק בגזרת סיפורי המשנה, זהו סרט שהשאיר אצלי משקל למרות החסרונות הניכרים שבו."מלכת הלבבות" מועמד ל-13 פרסי רוברט: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן (גוסטב לינד, הנער. גם הוא מצוין), שחקנית (טרינה דירהולם המופלאה. לדעתי, המועמדת הבטוחה לזכיה), תסריט מקורי, שחקן משנה, צילום, עריכה, תלבושות, סאונד, עיצוב אמנותי, איפור, ומוסיקה.

עוד סרטים בולטים ברשימת המועמדויות:

אתה רואה את הירח, דניאל (Ser du månen, Daniel) – נילס ארדן אופלב, אנדרס ברטלסן

נילס ארדן אופלב הוא במאי ידוע ומוכר (הסרט הכי מוכר שלו הוא הראשון בטרילוגיית המילניום של הנערה עם קעקוע הדרקון), וכאן הוא חולק את קרדיט הבימוי עם שחקן שמביים לראשונה. הסרט הזה מביא את סיפורו האמיתי של דניאל ריי, צלם עיתונות שנתפס ע"י דעא"ש ב-2013 והוחזק בשבי למעלה משנה. הסיפור נוגע ללב מאוד, אבל מצפיה בטריילר, כמו גם מהעובדה שלא ממש אהבתי את מה שאופלב עשה בעבר, יש לי הרגשה שהחומר הדרמטי הזה, שבו הדנים שחיים בחיי בורגנות נוחים פתאום פוגשים אכזריות מזרח תיכונית בלתי ניתנת לדמיון, והאכזריות הזאת משתקת אותם – אני לא בטוח שהחומר הדרמטי הזה אכן יוצר סיפור מרגש ואפקטיבי עם גירוי מחשבתי שיישאר איתי אחרי הצפייה."אתה רואה את הירח, דניאל" מועמד ל-14 פרסי רוברט: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקן משנה, 2 שחקניות משנה, צילום, עריכה, תסריט מעובד, תלבושות, עיצוב אמנותי, איפור, מוסיקה, ואפקטים.

לפני הכפור (Før frosten) – מיכאל נואר

דרמה תקופתית שעל פניה נדמית כעזת יצרים, ובהובלתו של שחקן עם נוכחות מרשימה. במאה ה-19, המשפחה שבמרכז הסרט, משפחה בעלת חווה חקלאית, נקלעת לצרות כלכליות רציניות. המשפחה שבבעלותה החווה השכנה מציעה לרכוש את החווה מידי האב, אבל העסקה כוללת הבאת הבת של המשפחה קשת היום לקשר נישואין עם הבן של המשפחה שרוכשת את הנכס. האב נקלע למצב בלתי אפשרי – כבודו נרמס, אבל אין לו ולמשפחתו מה לאכול. אין לו ברירה. בתפקיד הראשי – יספר כריסטנסן, ששיחק, בין היתר, את הנאצי ברימייק האמריקאי של "החוב" הישראלי. אם לא תמצמצו, תוכלו לראות בתפקיד קטן בסרט הזה גם את גוסטב מולר, שביים בשנה שעברה את הסרט הזוכה, ואחד הסרטים הכי טובים שראיתי בשנה שעברה, "האשמים".

"לפני הכפור" מועמד ל-13 פרסי רוברט: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן (כריסטנסן), שחקנית, שחקנית משנה (גיטה נורבי הותיקה), שחקן משנה, צילום, עריכה, תסריט מקורי, תלבושות, סאונד, עיצוב אמנותי, ואיפור.

הבנים של דנמרק (Danmarks Sønner) – אולה סאלים

סרט שנדמה כפוליטי ומתריס, אולי בבוטות מוגזמת, ואולי בבוטות שרק מגיבה על המצב הבוטה הקיים ממילא. פיגוע טרור בקופנהאגן מעורר תנועה ימנית קיצונית לפעול בפעולות "תג מחיר" גרסת דנמרק, והסרט מתאר את שני הצדדים – המהגרים שכן או לא דוגלים באלימות, והצד השני, מפלגות ותנועות שכן או לא מאמינות באלימות (ומכיוון שמדובר גם בפוליטיקה, יש גם הבדל בין מה שאומרים לבין מה שעושים). "הבנים של דנמרק" הוקרן לאחרונה בפסטיבל "סולידריות" בסינמטק תל אביב, אבל פספסתי את ההקרנה שלו. נדמה שהוא מגיע בעיקר ממקום כועס, ואני לא בטוח שהכעס הזה מספיק מסודר מבחינה קולנועית-נראטיבית, או אפילו מבחינת מה שהוא רוצה לומר, ועדיין, זה נראה כמו פרויקט מסקרן."הבנים של דנמרק" מועמד ל-4 פרסי רוברט: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, ותסריט מקורי.

דוד (Onkel) – פרלה פיטרסן

סרט מהסוג המופנם, השקט, אבל זה שאוצר בתוכו רגשות עצומים שנבנים לאט, וכנראה מתפרצים בעוצמה בשלב מסוים. גיבורת הסרט היא אשה צעירה. יתומה מהוריה. היא כבר שנים גרה בבית הדוד. הוא כבר מזדקן, מתקשה ללכת. האשה הצעירה דואגת לכל העבודה החקלאית בחוותו של הדוד, וגם מטפלת בדוד עצמו. אבל מה איתה? מה עם החיים שלה?

היא מיילדת עגל ומגלה את האהבה שלה לחיות. היא מתחילה לבדוק את האפשרות ללמוד וטרינריה. היא גם פוגשת במקרה גבר צעיר, וסיפור אהבה עדין מתחיל ללבלב. כל זה אומר שהיא מתחילה לחיות את החיים. להיות עצמאית. אבל מה עם הדוד? גם הוא צריך את העזרה שלה.

הטריילר מציג סרט שהוא כנראה אנושי, רגיש, ומסקרן.

"דוד" מועמד ל-4 פרסי רוברט: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקנית, ותסריט מקורי.

דבק (Harpiks) – דניאל בורגמן

זה נראה כמו הגרסה הדנית הקצת פחות סוטה של "שן כלב" היווני. גם כאן, משפחה מתבודדת מהחברה. מלמדת את הילדה המתבגרת שכל האחרים חיים באווירה רעילה. שאסור להתרועע איתם. גם כאן הסקרנות של הנערה גוברת על כל האיסורים. לפי הטריילר, נדמה לי שהסרט לוקח את הכיוון של ז'אנר האימה, והוא יותר שואב מתוך הדמויות, ופחות נהנה להגעיל כמו עמיתו היווני.

"דבק" לא מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, אבל הוא כן מועמד ל-8 פרסי רוברט אחרים: פרס שחקנית המשנה, תסריט מעובד, עריכה, מוסיקה, תלבושות, סאונד, עיצוב אמנותי, ואיפור.

אלו הם הסרטים הבולטים ברשימת המועמדים של האקדמיה הדנית לפרס השנה. כמו כן אציין שלפרס הסרט הזר דובר האנגלית מועמדים: "המועדפת" (של אותו במאי יווני של "שן כלב"), "הספר הירוק" (הסרט הזה זכה באוסקר בשנה שעברה. מישהו זוכר אותו?), "היו זמנים בהוליווד", "סיפור נישואים", ו"ג'וקר"; לפרס הסרט הזר שלא דובר אנגלית מועמדים: "לזרו השמח" (איטליה), "כאב ותהילה" (ספרד), "כפר נחום" (לבנון), "פרזיטים" (דרום קוריאה), "אשה במלחמה" (איסלנד).

טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-26 בינואר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s