סזאר 2020: המועמדויות

היום בבוקר התפרסמו בצרפת המועמדויות לפרס הסזאר של האקדמיה הצרפתית לקולנוע. השנה האחרונה בקולנוע הצרפתי היתה יוצאת דופן באיכותה, והאמת היא שרשימת המועמדים היתה צפויה למדי. יותר מכך, בדרך כלל, הפוסטים האלו על מועמדים בפרסי האקדמיה השונים מכוונים אותי לחפש סרטים מעניינים בהמשך השנה. הפעם, כמעט את כל המועמדים העיקריים לפרס האקדמיה הצרפתית כבר ראיתי, ואת רובם גם אהבתי. הקולנוע הצרפתי של השנה האחרונה היה מצוין במיוחד, מצליח במיוחד, ורשימת המועמדים משקפת את זה.

אלו הם הסרטים המובילים את רשימת המועמדויות של פרסי הסזאר לשנה זו:

קצין ומרגל (J'accuse) – רומן פולנסקי

הסרט המוצלח והמצליח הזה עשה הרבה רעש השנה, ולא תמיד מהסיבות הנכונות. הבמאי שלו הוא, אם לומר בעדינות, אישיות מאוד שנויה במחלוקת, אבל הפעם הסרט שלו לא רק שהוא טוב ואהוב ע"י ביקורות (בדרך כלל) וקהל (ברוב המקרים), אלא שהוא אמנם מספר סיפור שהתרחש בסוף המאה ה-19, אבל הסיפור הזה רק הופך אקטואלי יותר ויותר. הסיפור על הדרך שבה איש אחד נלחם לנקות את שמו של דרייפוס הוא גם הסיפור על המלחמה של איש אחד לצדק מוסרי כנגד כוחות גדולים המוכנים למעשים קשים מאוד רק כדי לשמור על עמדת הכוח שלהם."קצין ומרגל" הוא הסרט עם מספר המועמדויות הגדול ביותר מבין הסרטים שברשימה, עם 12 אפשרויות לזכות בסזאר: הסרט של פולנסקי מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (פולנסקי), שחקן (ז'אן דוז'ארדן), 2 שחקני משנה, תסריט מעובד (פולנסקי ורוברט האריס), עיצוב אמנותי, תלבושות, צילום, עריכה, סאונד, ומוסיקה (אלכסנדר דספלה).

עלובי החיים (Les Misérables) – לאדג' לי

הסרט הזה עולה על המסכים בישראל מחר. ראיתי אותו בפסטיבל ירושלים וחשבתי שהוא מעניין ולא רע בכלל, גם אם יש בו לא מעט חסרונות, ועם זאת, אי אפשר להתנגד למערכה האחרונה והאדירה של הסרט הזה. סיפור על אלימות בשכונות העוני של פריס היום, עכשיו, עם זעם אמיתי ופסימיות מייאשת בנוגע לעתיד לבוא.הסרט הזה הגיע גם לחמישיה הסופית של המועמדים לאוסקר, ובינתיים הוא קיבל מהאקדמיה בנמל הבית שלו בצרפת 11 מועמדויות: פרס הסרט הטוב ביותר, פרס סרט הביכורים הטוב ביותר, בימוי, שחקן, 2 מועמדויות לפרס השחקן המבטיח, תסריט מקורי, צילום, עריכה, סאונד, ומוסיקה.

התקופה היפה בחיי (Belle Époque) – ניקולה בדו

הסרט הזה יוקרן בפסטיבל הצרפתי בעוד כחודשיים, ומיועד לצאת להקרנות מסחריות מיד לאחר מכן. יש לסרט הזה עוגן מסקרן בדמות שחקנים מצוינים והנחת יסוד מושכת במיוחד, אבל כבר ראיתי את הסרט, ומאוד התאכזבתי מהביצוע. סיפור על גבר מזדקן שנישואיו נמצאים במשבר, והוא מקבל הזדמנות לחיות את הפגישה עם אהבת חייו מחדש. מעין גרסה צרפתית של צ'ארלי קאופמן, עם שחקנים מהטובים שיש בעולם (בתפקיד הראשי דניאל אוטיי, והוא מצוין גם כאן, ובתפקיד אשתו פאני ארדן, והיא אחראית לסצינה היחידה שרגשה אותי בסרט הזה), רק שלמרות שהעיצוב האמנותי והצילום משכרי חושים, עם כל הרצון הטוב, ניקולה בדו הוא לא צ'ארלי קאופמן."התקופה היפה בחיי" מועמד ל-11 פרסי סזאר: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקנית, שחקן (אוטיי), שחקנית משנה (פאני ארדן), תסריט מקורי, עיצוב אמנותי, תלבושות, צילום, עריכה, וסאונד.

דיוקן של נערה עולה באש (Portrait de la Jeune Fille en Feu) – סלין סיאמה

מאז בכורתו של הסרט הזה בפסטיבל קאן בשנה שעברה הוא כבש לבבות בכל מקום שבו הוקרן. גם אני ראיתי אותו (פעמיים) ואהבתי אותו מאוד, והסרט הזה כבר הוקרן מסחרית בישראל (אבל לא הצליח לכבוש את לבבות הישראלים, וחבל). סיפור אהבה בין שתי נשים שמשתקף ביצירת אמנות. סיפור על ציירת שנשכרת כדי לצייר פורטרט של נערה אחרת, ומתאהבת בה תוך כדי, ועם זאת, השלמת הפורטרט הזה היא זו שבסופו של דבר תיקח את אהבתה ממנה. סרט צנוע במימדיו (מעט מאוד שחקניות, כמעט קאמרי), אבל כובש, חכם, ומאוד מרגש."דיוקן של נערה עולה באש" מועמד ל-10 פרסי סזאר: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (סיאמה), 2 שחקניות (אדל האנל ונעמי מרלן), שחקנית מבטיחה, תסריט מקורי (סיאמה), עיצוב אמנותי, תלבושות, צילום, וסאונד.

יוצאים מן הכלל (Hors Normes) – אריק טולדנו, אוליבייה נקש

סרטם החדש של טולדנו ונקש עולה בעוד שבועיים בישראל, ולטעמי האישי הוא עוד חולייה בשרשרת של סרטים נהדרים שהצמד הזה יוצר. להרגשתי, שני הבמאים האלו רק משתפרים עם כל סרט שהם יוצרים, מתפתחים, משתנים, והאלמנט העיקרי שהם לוקחים איתם מפרויקט לפרויקט הוא הלב הגדול והחם שלהם. כמו בסרטם הקודם והנהדר "סה לה וי", גם כאן אין ממש סיפור. "יוצאים מן הכלל" הוא פסיפס של סיפורים של אנשים החיים ביחד במעין מוסד לאנשים מוגבלים, אוטיסטים עם תפקוד נמוך, כאלו הנופלים בין הכסאות של הממסד, ורק אנשים כמו שני אלו שבמרכז הסרט משוגעים מספיק כדי להתמודד עם אנשים כאלו, והם עושים את זה באהבה גדולה, בהתמדה אינסופית, שכובשת גם את האנשים הקשים ביותר, וכמובן גם אותי באולם הקולנוע.

נקש וטולדנו ידועים בכשרון הקומי המדויק שלהם, אבל הפעם הם נותנים לצד הדרמטי יותר לשלוט, וגם הפעם הם עושים את זה בכשרון, והתוצאה היא באמת אחד הסרטים היותר טובים שראיתי לאחרונה (הסרט הזה אף קיבל את חותמת האיכות של פסטיבל קאן, שם הוא הוקרן, מחוץ לתחרות אמנם, אבל עדיין מי היה מאמין שהבמאים של "מחוברים לחיים" יגיעו לשם. והם הגיעו. ומגיע להם)."יוצאים מן הכלל" מועמד ל-8 פרסי סזאר: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (טולדנו ונקש), 2 שחקנים ראשיים (ונסן קאסל ורדה קאטב, שניהם ממש מצוינים כאן. הסצינה עם קאסל לקראת סוף הסרט מרגשת במיוחד), שחקנית משנה, שחקן מבטיח, תסריט מקורי, ועריכה.

בחסדי האל (Grâce à Dieu) – פראנסואה אוזון

מאז בכורתו של הסרט הזה בפסטיבל ברלין בחודש פברואר של השנה שעברה, הסרט הזה קיבל את תגית "ספוטלייט" הצרפתי. זה קל מדי לאפיין את הסרט הזה כך. אמנם גם במרכז הסרט הזה עומדת פרשת התעללות מינית של כומר בילדים, אבל אוזון עושה בסרט הזה מהלך שבהתחלה לא הבנתי אותו, ורק עם התמשכות הצפייה בסרט הבנתי כמה הוא חכם. כי יש כאן סיפור על בחור אחד שמבקש לחשוף את ההתעללות שעבר מידי הכומר בילדותו. ואז הסרט נוטש את הסיפור שלו ועובר לספר על אחר שסבל מידי אותו כומר. ואז יש סיפור שלישי, ועוד אחד. לכאורה יש כאן אוסף של סיפורים קצרים שלא קשורים. למעשה, הסרט הזה מדגים הלכה למעשה את המושג "מי טו". לאט לאט נוצרת כאן מסה משמעותית של עדויות כנגד אדם אחד, וכל עדות נוספת רק מעודדת את הפגועים הנוספים לצאת ולספר על החוויה הנוראית שעברו. סרט חכם ומרגש של אחד הבמאים הכי אהובים עלי בעולם."בחסדי האל" מועמד ל-8 פרסי סזאר: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (אוזון), שחקן (מלוויל פופו, שמוביל את הסיפור הראשון. לטעמי, דווקא החלק הכי חלש בסרט), 2 שחקני משנה, שחקנית משנה, תסריט מקורי (אוזון), ועריכה.

רחמים (Roubaix, Une Lumière) – ארנו דספלשן

ארנו דספלשן הוא במאי צרפתי מוערך למדי, אבל אני ראיתי בעבר שני סרטים שלו שהופצו בישראל ("מלכים ומלכה" ו"סיפור חג"), ושניהם היו עבורי סבל טהור. שני סרטים אלו היו דברניים מאוד, ושניהם היו עמוסים מאוד בתחבולות צורניות אינסופיות מתחכמות שמאוד הכבידו על חווית הצפייה (מה גם שהיו בסרטים האלו מבט מאוד חומצי על המין האנושי, דבר שרק הוסיף לסבל שבצפייה). "רחמים" הוא הסרט הראשון של דספלשן שיופץ בישראל מאז "סיפור חג" ב-2008 (הסרט מיועד להפצה ע"י יונייטד קינג בתחילת אפריל. הנה לינק לטריילר). זהו גם הסרט היחיד ברשימה הזאת שטרם ראיתי.

להבנתי, הסרט הזה עוקב אחרי חקירה של רצח. לא יותר מזה. להבנתי גם, דספלשן מתעניין פחות ב"מי עשה את זה", אלא ב"למה עשו את זה". המניע האנושי. האוירה של חיים קשים, ומה שזה עושה לאנשים. כמו תמיד, גם כאן דספלשן מדריך את טובי שחקני צרפת (רושדי זם, לאה סיידו, שרה פורסטייה). אני אנסה לתת לסרט הזה צ'אנס כשהוא יוקרן בישראל. מקווה שלא אתאכזב גם הפעם."רחמים" מועמד ל-7 פרסי סזאר: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (דספלשן), שחקן (רושדי זם), שחקנית משנה (שרה פורסטיה. אני מזכיר לכם שפורסטיה רק בת 33, והיא כבר היתה מועמדת בעבר 4 פעמים לסזאר, מתוכם שתי זכיות. זוהי המועמדות החמישית שלה), תסריט מעובד (דספלשן ולאה מיסיוס), צילום, ומוסיקה.

אלו הם הסרטים העיקריים ברשימת המועמדויות לסזאר.

עוד כמה הערות:

לכאורה הרשימה צפויה. למעשה יש לצפות לכמה הפתעות, דווקא בקטגוריות המשחק. בדרך כלל, כששני שחקנים או שחקניות מאותו סרט מתמודדים באותה קטגוריה, קולות בוחרי האקדמיה מתפצלים בין שניהם, והזוכה הוא בדרך כלל מישהו אחר. וכך בקטגוריית השחקנית מועמדות שתי השחקניות המובילות של "דיוקן של נערה עולה באש", והזוכה מההפקר יכולה להיות אנאיס דמוסטיה, על תפקידה ב"אליס וראש העיר"; בקטגוריית השחקן מועמדים שני השחקנים המובילים של "יוצאים מן הכלל" (ונסן קאסל ורדה קאטב). שניהם יכולים להפסיד את הפרס לז'אן דוז'ארדן ("קצין ומרגל"), או לדניאל אוטיי ("התקופה היפה בחיי"); בקטגוריית שחקן המשנה מועמדים שני שחקנים מ"קצין ומרגל" ועוד שני שחקנים מ"בחסדי האל". השחקן החמישי הוא בנז'מין לאברן, על תפקידו בקומדיה החביבה אבל הזניחה "אהבה ממבט שני". האם הוא יזכה מההפקר? (לאברן נהדר בסרט הזה, אבל הסרט עצמו די נעלם מהזכרון).

"פאפיצ'ה", נציג אלג'יר לאוסקר השנה, סרט שהוא אולי קצת דידקטי, אבל יפה ומרגש, הסרט הזה זכה לשתי מועמדויות: לפרס שחקנית המשנה (לינה חודרי הנהדרת) ולפרס סרט הביכורים.

"אטלנטיק", נציג סנגל לאוסקר השנה, וסרט מאוד מדובר באופן כללי, הוא המאוכזב הראשי מהרשימה – הוא קיבל רק 3 מועמדויות: לפרס סרט הביכורים, פרס המוסיקה, ופרס השחקנית המבטיחה.

לפרס הסרט הזר מועמדים: "כאב ותהילה" (אלמודובר מספרד), "אחמד הצעיר" (הופץ בישראל תחת השם "הבחירה". סרטם האחרון של האחים דארדן מבלגיה), "ג'וקר" (טוד פיליפס, ארה"ב), "היו זמנים בהוליווד" (טרנטינו, ארה"ב), "הבוגד" (מרקו בלוקיו, איטליה), "פרזיטים" (בונג ג'ון הו, דרום קוריאה), ועוד סרט בלגי שאני לא מכיר שנקרא "לולה הולכת לים".

באופן מסורתי, טקס פרסי הסזאר מתקיים ביום שישי האחרון של פברואר, יומיים לפני האוסקרים. השנה האוסקרים זזו אחורה, לתחילת פברואר, אבל הסזאר נשאר במקום, והוא יחולק ב-28 בפברואר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s