הפרידה: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Farewell)

ובסוף הסרט, המשפחה עולה על מונית, בדרכה לשדה התעופה. והמצלמה מתארת את נופי ילדותה של הגיבורה, הנופים שכבר למדנו להכיר במשך סרט שלם. פרידה מהבית. השלמה. סוג של התבגרות.

אני מודה שלא התלהבתי ללכת לסרט הזה מלכתחילה. תקציר העלילה נשמע לי כמו קומדיה מאולצת שמאות נעשו כמוה בעבר: המשפחה המורחבת מתקבצת ביחד לכבוד איזשהו אירוע. ובאמצע – שקר שצריך לספר לסבתא, כי זה מה שנהוג. השקר הזה בטח יעמוד במוקד של לא מעט בדיחות בסרט. לא התלהבתי. אבל, מסתבר, פיד הטוויטר שלי די עף על הסרט הזה, אז הלכתי לראות אותו, די פסימי. והפעם הביקורות צדקו. מדובר בסרט יפהפה, מרגש, וחכם.

כי הסיפור עצמו הוא לא העניין כאן. למעשה, נדמה לי שהסרט מתפתח לרוחב, ולא ממש מתעניין בלהזיז את הסיפור קדימה. יש כאן סיטואציה נתונה, ומה שמעניין כאן הוא איך הדמויות מתנהגות בהתאם לנסיבות. ובעיקר מדובר על הדמות הראשית. בחורה צעירה, אמריקאית ממוצא סיני.אני לא יודע מי זאת אקוואפינה. זאת הפעם הראשונה שאני רואה אותה בסרט. והיא כל כך מצוינת כאן. דווקא בגלל ש להמשיך לקרוא