לולה 2020: הזוכים

עכשיו שתיים וחצי בלילה. לפני חצי שעה הסתיים בגרמניה טקס חלוקת פרסי הלולה של האקדמיה הגרמנית לקולנוע לשנת 2020.

המשפט הזה מצריך הסבר.

ובכן, בזמן שכל העולם עצר מלכת, בגרמניה החליטו לתת את הכבוד שמגיע ליוצרי הקולנוע בכל זאת ולמרות הכל. בדרום קוריאה הטקס היה אמור להתקיים לפני חודשיים. הוא נדחה למועד בלתי ידוע. ברומניה הטקס היה אמור להתקיים לפני חודש. גם הוא נדחה למועד בלתי ידוע. באיטליה הטקס היה אמור להתקיים בתחילת אפריל. הוא נדחה לתחילת מאי. בגרמניה לא דוחים שום דבר. בגרמניה הכל בזמן. למרות הכל.

כי בגרמניה החליטו לצאת בקריאה: הקולנוע עדיין חי. עדיין כאן. אל תשכחו אותנו. אל תשכחו את התיאטרון, את הופעות המוסיקאים, את גלריות האמנות, את האמנים בכלל. זה היה הנאום של מי שהגיש את פרס הסרט הטוב ביותר.

אבל איך עושים טקס חלוקת פרסים כשצריך לשמור על ריחוק?

או, אז ככה:

במה ריקה. מנחה אחד. על הבמה סידרו חמישה מסכים בצורה שתוחמת מעגל. הרי אין קהל, אז זה לא משנה שמסתירים. המנחה, עדן חסנוביץ', מטייל, נע, שר, רוקד, ומנסה ככל יכולתו ליצור תוכנית בידור זורמת. וגם אם אני לא ממש מבין גרמנית, לרוב זה עבד. המצלמה נעה כל הזמן בתנועה חלקה, מזרימה אנרגיה לסיטואציה סטאטית. על המסכים מתחלפים מדי פעם פרטי המידע הרלוונטיים: שמות המועמדים, שם הקטגוריה, וחשוב מכך – הקשר הישיר עם המועמדים עצמם. הם, הרי, לא הגיעו לאירוע, אבל הם כולם נמצאים בבית (כל אחד בביתו הפרטי), מול המחשב האישי, מול מצלמת המחשב, וכל הזוכים נשאו כך את נאומי התודה שלהם. המנחה מזמין מדי פעם אורחים כדי להעניק את הפרסים – חלק מהם מגיע לבמה (ומקפידים לשמור מרחק אחד מהשני), וחלק אחר מדברים על ואל המועמדים מהבית, על אחד המסכים (מה שהוביל לאחת הבדיחות בטקס – אחד המגישים שעלה על המסך פתח ואמר: "וינה דוז פואה").

ללא פרסומות, וללא עיכובים שנגרמים בטקס רגיל (עד שהזוכה עולה לבמה תמיד לוקח זמן), הטקס נמשך קצת פחות משעתיים וחצי. סקירה על המועמדים העיקריים פרסמתי כאן לפני חודש וחצי. ויש זוכה אחד עיקרי, והוא

"מחוץ למערכת" (Systemsprenger). סיפורה של ילדה מופרעת וחוסר היכולת של המערכת להתמודד עם התפרצויות הזעם שלה.

בתפקיד הראשי שיחקה הלנה זגל בת ה-11. היא גם זכתה בפרס השחקנית. צרחות השמחה שנשמעו בביתה הזכירו לי את הסצינה הזאת מתוך "מיס סאנשיין הקטנה". לא היה קהל ומחיאות כפיים שיטביעו את הצרחות, אז זה היה ממש שמח (ומצד שני, המנחה אמר לה: הלנה, כבר מאוחר, את צריכה להיות כבר במיטה. אבל אימה שלה, שהיתה איתה בסלון, הרשתה לה).

ככה נראתה הלנה זגל הערב

"מחוץ למערכת" היה מועמד ל-10 פרסים. הוא זכה ב-8: פרס הסרט הטוב ביותר, שחקנית, תסריט, שחקנית משנה, עריכה, סאונד, בימוי, ושחקן.

זוכים נוספים: "ברלין אלכסנדרפלאץ" זכה ב-4 פרסי לולה: שחקן משנה, עיצוב אמנותי, צילום, ומוסיקה.

"לינדברג – לך בדרכך" זכה ב-2 פרסים: תלבושות ואיפור.

"מי גנב את השפן הורוד" שהוקרן השבוע בערוצי הסרטים של "יס", והתגלה כסרט יפהפה על חוויותיה של משפחה יהודית בשואה מנקודת מבטה של ילדה (בעיקר על הצורך בנדודים, בבריחה מהנאצים, מגרמניה לשוויץ לצרפת ולאנגליה) – הסרט הזה זכה בפרס סרט הילדים הטוב ביותר.

צריך גם לציין שחקן בשם אלברכט שו. הוא זכה הערב בשני פרסים – פרס על תפקיד המשנה ב"ברלין אלכסנדרפלאץ", ופרס על התפקיד הגברי הראשי ב"מחוץ למערכת".

הגרמנים עמדו השנה בפני משימה קשה – לארגן טקס חלוקת פרסים מכובד תחת מגבלות בלתי אפשריות כמעט – אבל הטקס ששודר הערב היה מכובד ומאוד מעניין.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

2 מחשבות על “לולה 2020: הזוכים

  1. שבת שלום עצם העניין להעניק מבט על המתרחש לא לגמרי מובן בימים אילו-אז תמשיך

  2. לשחקנית שזכתה בפרס קוראים הלנה צנגל, לא זגל. אגב, כל Z בגרמנית נהגית כ-צ', למשל, חודש דצמבר נכתב כך: Dezember

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s