אמש (במהלך הלילה לפי שעון ישראל) חולקו בקנדה פרסי האקדמיה לקולנוע. למעשה, מכיוון שהאקדמיה בקנדה אמונה גם על פעילות הטלויזיה, חלוקת הפרסים בקטגוריות השונות והמאוד מרובות התפרסה על פני ארבעת הימים האחרונים. אבל, בגלל שיש קורונה, לא היה טקס. למעשה, היה מעין שידור טלויזיוני עם קריינות, הודעות חסות, "והמועמדים הם", "והזוכה הוא/ היא/ הם". השידור עצמו נמשך כ-40 דקות. זה הכל. במהלכו, כיתובית קטנה על המסך הפנתה את הזוכים להודות על הזכיות ב…טוויטר.
את המועמדים העיקריים סקרתי כאן בבלוג לפני קצת יותר מ-3 חודשים. רשימת הזוכים היתה צפויה למדי, אבל עם הפתעה אחת בכל זאת.
"שיר השמות" (The Song of Names), הסרט עם מספר המועמדויות הגדול ביותר, עוד הספיק לעלות להקרנות מסחריות בישראל כשבועיים לפני שהקורונה סגרה את הכל. סרט שואה מוסיקלי שקיבל ביקורות סבירות (לא ראיתי), היה מועמד ל-9 פרסים, וזכה ב-5 מתוכם: פרס המוסיקה ופרס השיר המקורי (שניהם להאוורד שור הותיק), סאונד ועריכת סאונד, ופרס לאיפור.
השבוע התפרסם שפסטיבל ירושלים נדחה לסוף אוגוסט, ואמור להתקיים במתכונתו הרגילה. אני מקווה שהוא יביא גם את הסרטים הקנדים המסקרנים שזכו, כי על פניהם הם נראים מאוד מעניינים. ולטעמי, אני מסוקרן בעיקר מהסרט הזוכה המרכזי, והוא: להמשיך לקרוא ←
אז גם באיטליה הבינו שאי אפשר למשוך את זה עד אינסוף. את המועמדויות לפרס האקדמיה סקרתי כאן עם פרסומן באמצע פברואר. הטקס היה מיועד לתחילת אפריל. הוא נדחה בחודש, והתקיים אמש. הבעייה היא שלגרמנים יש כנראה יותר חוש הומור מאשר לאיטלקים. הטקס שהתקיים בגרמניה לפני שבועיים היה תכנית בידור לכל דבר, עם מנחה שרקד, ושר, וסיפר בדיחות. הטקס האיטלקי שהתקיים אמש היה מאובן ומשונה למדי.
מנחה אחד עומד על במה ריקה עם מסכים גדולים. כמובן שאין קהל, ואין אורחים. כל מי שמגיע לקבל פרס, עושה את זה מ להמשיך לקרוא ←
בבלוג הזה שלי אני משתדל לעקוב אחרי טקסי פרסים של אקדמיות שונות ברחבי העולם. לפעמים יש שם סרטים מעניינים שכבר ראיתי, או כאלו שניתן יהיה לצפות בהם גם בישראל מתישהו ואיכשהו. אבל העולם נמצא עדיין במצב סטטי. בתי קולנוע סגורים כמעט בכל מקום. וגם טקסי האקדמיות למינהו מחפשים דרך להתקיים, אבל במגבלות הדרושות.
הגרמנים הם היחידים שקבעו תאריך לקיום טקס, ואכן עמדו במשימה בזמן ללא דיחוי (כתבתי על זה כאן).
בדרום קוריאה טקס חלוקת הפרסים התקיים במשך שנים בנובמבר. בשנה שעברה האקדמיה הקוריאנית החליטה להעביר את הטקס באופן קבוע לפברואר. כבר כתבתי כאן על המועמדים לשנה הנוכחית. ואז נדחה הטקס למועד בלתי ידוע. ורק לפני כמה ימים הודיעה האקדמיה בקוריאה על תאריך חדש – בתחילת יוני.
מקסיקו – באופן מסורתי, הטקס מתקיים באמצע שנה. בדרך כלל, בסוף אפריל כבר מתפרסמות המועמדויות. באתר של האקדמיה המקסיקנית מופיע ניסוח כללי שאומר משהו כמו: ברגע שמצב הקורונה ייפתר, נודיע על תאריך חדש.
רומניה – בסוף פברואר סקרתי כאן את המועמדים לפרס הגופו שלהם. הטקס היה מתוכנן להתקיים בסוף מרץ. נדחה, כמובן. עדיין אין תאריך חדש.
איטליה – באמצע פברואר סקרתי כאן את המועמדים לפרס דוד די דונטלו האיטלקי. הטקס היה מתוכנן להתקיים בתחילת אפריל. נדחה לתחילת מאי (בשבוע הבא).
קנדה – באמצע פברואר סקרתי כאן את המועמדים לפרס האקדמיה של קנדה. בסוף מרץ היה מתוכנן בקנדה שבוע הקולנוע הקנדי, כשבשיאו – טקס חלוקת פרסי האקדמיה. כל אירועי שבוע הקולנוע שם בוטלו. הם עדיין חושבים איך ומתי לחלק את הפרסים.
קנדה – יש בקנדה אקדמיה נוספת לקולנוע, המאירה את הישגי החלק דובר הצרפתית של הארץ הזאת, האקדמיה של קוויבק. במשך שנים אני עוקב גם אחרי הפרסים של האקדמיה הזאת. ובשבוע שעבר הם פרסמו את רשימת המועמדים שלהם. עדיין אין תאריך לטקס חלוקת הפרסים, אבל הם מבטיחים באתר שלהם שהם עובדים על דרך שבה הם יוכלו לכבד את ההישגים של הקולנוע שלהם בפרסים גם השנה.
וכאן אני אתחיל לסקור את המועמדים העיקריים לפרסי האיריס של האקדמיה הקוויבקית (ויש גם מועמדים ישראלים!):
ראשית, הסרטים שכבר קיבלו מועמדויות מהאקדמיה האם של קנדה, והזכרתי אותם בסקירה של המועמדים לפרס ההוא:
"אנטיגונה", הגרסה המודרנית של הטרגדיה היוונית הידועה, הסרט שייצג את קנדה באוסקר האחרון, הסרט המסקרן הזה מועמד ל-8 פרסי איריס: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, תסריט, תגלית השנה, ליהוק, עריכה, מוסיקה, ופרס הסרט היציג של קוויבק.
"המאה ה-20", סרט שאמור להיות סאטירה פוליטית, אבל נראה על פניו אקספרימנט קולנועי, הסרט הזה מועמד ל-9 פרסי איריס: פרס הבימוי, סרט ביכורים, עיצוב אמנותי, סאונד, עריכה, מוסיקה, תלבושות, איפור, ועיצוב שיער.
ואני אזכיר גם את הבן יקיר להם קוויבק, קסאוייה דולאן. בשנה שעברה הוא הביא לפסטיבל קאן את "מתיאס ומקסים". אחרי שמעמדו של דולאן נשחק במשך כמה שנים, היה נדמה שהסרט הזה החזיר אותו לכושר. הביקורות, באופן כללי, ליטפו. אפילו אני, שראיתי שניים מסרטיו בעבר, ושנאתי את שניהם, אפילו אני חשבתי לנסות שוב את הדולאן הזה. הסרט הזה טרם הגיע לארץ, ולא ראיתי אותו. וגם האקדמיה הקווביקית קצת מתברברת עם הבן יקיר לה. "מתיאס ומקסים" מועמד ל-7 פרסי איריס, אבל לא לפרס הסרט או הבימוי. המועמדויות של הסרט של דולאן הן: לפרס שחקנית המשנה, שחקן המשנה, צילום, עריכה, מוסיקה, איפור, ופרס הסרט היציג של קוויבק (אן דורבל, ששיחקה ב-5 מסרטיו של דולאן, כולל זה האחרון, קיבלה מועמדות גם השנה, אבל על סרט אחר).
ועכשיו מגיע הזמן לסקור את הסרטים העיקריים האחרים ברשימת המועמדויות לפרס האיריס של האקדמיה הקווביקית:
גשם של ציפורים (Il pleuvait des Oiseaux) – לואיז ארשמבו
לואיז ארשמבו נחשבת לבמאית מיומנת. סרטה הקודם, "גבריאל", זכה ב להמשיך לקרוא ←
איתן 