אתמול בערב (במהלך הלילה שעון ישראל) התפרסמה רשימת המועמדים לפרס האקדמיה לקולנוע של מקסיקו, פרס האריאל. מקסיקו נפגעה קשה מהקורונה, ויש בה מאות אלפי חולים, ועשרות אלפים איבדו את חייהם כתוצאה מהמחלה הזאת. מכורח הנסיבות, הטקס הזה אכן נדחה, אבל הוא לא בוטל. בדרך כלל, הטקס במקסיקו מתקיים באיזור יוני, אבל השנה הוא נדחה לספטמבר. וזה לא מאוד מסובך, כי כל הסרטים שעמדו לשיפוט האקדמיה במקסיקו כבר הופצו לקהל הרחב לפני הקורונה, שלא כמו אקדמיה אחרת במזרח התיכון, שעושה תחרות בין סרטים שאף אחד לא ראה (חלק מהם סרטים שגם אף אחד לא יראה). אף אחד מהסרטים המובילים את רשימת המועמדויות לא נראה או נשמע לי מוכר, וכרגע קשה לראות מתי אוכל לתפוס חלק מהם בפסטיבלים כאלו ואחרים, אבל עדיין מעניין אותי לדעת מה קורה במדינה הזאת, שמוציאה מתוכה קולנוע מעניין, כולל במאים זוכי אוסקר בשנים האחרונות. אלו הם הסרטים הבולטים ברשימת המועמדויות של פרסי אריאל לשנת 2020:
אתר האינטרנט של האקדמיה הישראלית לקולנוע התעדכן היום עם רשימת הסרטים בתחרות פרסי אופיר לשנת 2020. כמו כן, לרשימה צורף מכתב מאת אסף אמיר, יו"ר האקדמיה, ומאת נעמי מיכאלי, מנכ"לית האקדמיה.
במכתב הם מציינים שהם אמנם מבינים שהמצב עדיין לא ברור, ושהמחשבה הראשונית היא בכלל על הפרנסה, ולא על הפרסים, ובכל זאת הם מבקשים לקיים את התחרות, גם אם עדיין לא ברור איך ומה בדיוק. אבל משורה וחצי במכתב אני כנראה מבין מה הסיפור: זאת לא תחרות לבחירת הסרט הישראלי הטוב של השנה. זאת התחרות לבחירת הנציג הישראלי לאוסקר. במכתב כתוב:
חשוב לנו שלא לוותר על שנת 2020. לתת חשיפה לסרטים שנעשו והופצו כמו גם לסרטים חדשים.
אז קודם כל: איזו חשיפה? למי החשיפה? הרי מתוך רשימת 26 הסרטים שבתחרות השנה, רק 7 הופצו לקהל הרחב. עוד 19 ממתינים להפצה. בהתחלה, רק לכמה מאות חברי האקדמיה תהיה גישה לצפייה בהם. בהמשך, בעוד כמה חודשים, שנה, שנתיים, או שלוש (אם בכלל) – לקהל הרחב. בהמשך המכתב נכתב:
בנוסף אנחנו בודקים בימים אלה היתכנות להקדים כבר בשנת 2021 את טקס אופיר לתקופת האביב כדי לאפשר זמן מספיק לקמפיין אוסקר ראוי לסרט הזוכה…ובכך לקדם אף יותר את החשיפה של קולנוע ישראלי בעולם.
כלומר: אנחנו מכוונים את הקולנוע הישראלי החוצה, לחוצלארץ. תושבי ישראל לא חשובים. וזה חבל, כי אני דווקא עוקב אחרי האתר של האקדמיה הישראלית בזמן האחרון, ופרויקט "מובילים קולנוע" בהובלת האקדמיה הישראלית הוא מפעל יפה, שבמסגרתו מאורגנות הקרנות של סרטים ישראלי שונים, חדשים יותר ופחות, במקומות רבים ושונים בארץ, בליווי שיחות עם היוצרים. כך שהאקדמיה כן פועלת להנגיש קולנוע ישראלי לקהל, רק שנדמה לי שהאקדמיה עצמה כאילו מתביישת בפעילות שלה, ואת הפעולות הגדולות שלה היא מכוונת החוצה, במקום לקהל הרחב והמגוון שיבוא לראות סרטים ישראלים בצוותא, בכל המדינה, בבת אחת, מה שייצור דיבור על במאים, שחקנים, וסרטים ישראלים, ויהפוך את הקולנוע הישראלי להצלחה כאן, פה בישראל, ולא רק שם, בחו"ל.
להבנתי, האקדמיה לא מוותרת על ההקרנות המסורתיות, אבל מכיוון שכרגע בתי הקולנוע סגורים, לא נקבע לוח זמנים להקרנות. חברי האקדמיה יוכלו לצפות בסרטים בלינק מאובטח במחשב, אבל אני לא ממש יודע כמה מהם באמת עושים את זה, ואני לא באמת יודע אם רק על הבסיס הזה תתקיים ההצבעה.
הקורונה עדיין כאן, אבל בתי הקולנוע עובדים. בערך. בסינמטקים מוקרן הסרט הדוקומנטרי "צוללת", והלכתי לבדוק במה מדובר כי אהבתי סרט קודם של היוצרת, דבורית שרגל, וכי הסיפור הזה על הרצח יוצא הדופן הזה באמת שרק ליד האוזן שלי בחדשות לא מזמן.אבל יש בסרט הזה בעיה. אני חושב שהיה זה היצ'קוק שאמר להמשיך לקרוא ←
אבל יש בסרט הזה בעיה. אני חושב שהיה זה היצ'קוק שאמר להמשיך לקרוא 
איתן 