צוללת: הביקורת

הקורונה עדיין כאן, אבל בתי הקולנוע עובדים. בערך. בסינמטקים מוקרן הסרט הדוקומנטרי "צוללת", והלכתי לבדוק במה מדובר כי אהבתי סרט קודם של היוצרת, דבורית שרגל, וכי הסיפור הזה על הרצח יוצא הדופן הזה באמת שרק ליד האוזן שלי בחדשות לא מזמן.אבל יש בסרט הזה בעיה. אני חושב שהיה זה היצ'קוק שאמר משהו כמו: אל תדבר את מה שאתה יכול להראות. "צוללת" הוא סרט קצר (רק 50 דקות), והרגעים הטובים בו הם הרגעים שמתרכזים בפעולות. בסיפור על בחורה צעירה אחת, שמתוך סט הפעולות שלה אנחנו מבינים שהיא היתה סקרנית מאוד לגבי העולם, והיא עמדה על סף מסע גדול לסין עם אהבה גדולה למישהו שהיה אולי גבר חלומותיה.  "צוללת" גם מספר על גבר אחד, שמתוך סט הפעולות שלו אנחנו מבינים שהוא היה איש כריזמטי באופן יוצא דופן, בעל תושיה, תשוקה מיוחדת לעבודת כפיים שתגשים את חלומותיו, וכנראה היה בו גם צמא גדול לפרסום.

את כל זה אני מבין מעצם הסיפור על פעולותיהם של קים ואל ושל פיטר מדסן. אבל לצד סיפור המעשה על הרצח הזה, דבורית שרגל עוטפת את הסיפור בהמון תרגום בגוף הסרט. בהמון פרשנות פסיכולוגית מילולית ומלאכותית על פעולותיהן של הדמויות, ובעיקר פרשנות שלה לעצמה. לכאורה דבורית שרגל עצמה היא גיבורת הסרט הזה, כי מה פתאום יוצרת סרטים ישראלית נמשכת לסיפור רצח בדנמרק? אבל למעשה, שרגל, על קולה המתכתי, ופיתוח תסריטאי לא קיים של דמותה בסרט, לא עוברת את המסך ב"צוללת" כדמות מעניינת מספיק, בטח לא לצד הסיפור הסקסי באמת – הרצח על הצוללת.

מצד אחד, "צוללת" אכן עושה עבודה רצינית ומרשימה של קידום סיפור המעשה דרך ראיונות עם כמה וכמה דמויות בחייהם של קים ואל ומדסן, אבל מצד שני, יש גם הרבה (יותר מדי) ראיונות עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים שמפרשים את מעשי הדמויות, כמו גם מפרשים את החלומות של שרגל עצמה. הקהל הוא בדרך כלל יותר אינטלגנטי ממה שהסרט הזה נותן לו קרדיט. לא צריך לומר במילים מפורשות מה החלום שלה מסמל, אלא מספיק לספר את החלום, ולתת לנו להרגיש לבד את האימה מעצם הקירבה של החלום של ישראלית אחת למציאות של שבדית אחת.

"צוללת" אינו חסר ערך לחלוטין, ובמציאות רזה של קורונה אולי באמת אפשר לצפות בו בעניין, אבל סיפור המעשה הזה היה יכול להיות הרבה יותר מרתק אם לא היה בו כל הזמן הסבר וכיוון הרגש בצורה מלאכותית.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “צוללת: הביקורת

  1. באיחור קליל של תשעה חודשים וחצי, אם כי זמן קורונה הוא זמן אחר לגמרי, ויש אפילו אומרים שאפשר למחוק אותו מחיינו, אני מגיבה, אף שלא מקובל שמושאי הביקורת עונים כשמבקרים אותם וירחיקו לכת יוצרים אחרים, הטוענים שהם "לא קוראים ביקורות ולא אכפת להם ממה שכותבים עליהם". על כך אומר רק: פחחח), ובכ"ז כמה דברים.
    1. מלכתחילה אני קוראת ל"צוללת" "סרט דוקו אישי", אף שיאמרו רבים אחרים שכל דוקו הוא אישי, וכך גם דוקו-פשע.
    2. כן, הסרט הזה נוצר בגלל החיבורים האישיים הרגשיים שלי למקרה, לקים ואל, למשוֹנוּת של האירוע, ולשאלה איך הופכים לרוצח.
    3. ממש לא באתי כדי לספר את הכרונולוגיה של המקרה, שנכתבה בעשרות אלפי אתרים ברחבי העולם לאורך כל הדרך, עד להרשעה בביה"מ הדני. בנוסף, זהו מקרה שנפתר כבר בימיו הראשונים, והשאלה הייתה רק איך יוכיח זאת התובע.
    3.א (במאמר מוסגר, סדרה דנית, פיקשן, שהופקה בהון עתק ומספרת על החקירה, עושה חיל בכל העולם, וגם תגיע עוד רגע לערוץ זעיר בישראל, אחרי ששידורה נדחה פה).
    4. כן, הסרט כולו החל בחלום, והוא בבחינת חקירה אישית. נכון שזה לא משנה אם זה באמת קרה באמת, מה שחשוב זה אם הצופה משתכנע. מסכימה.
    5. "הרבה יותר מדי ריאיונות עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים" – האמת היא שבסרט היו: אחת ביבליותרפיסטית, אחד פסיכולוג ואחד פסיכיאטר. זהו. שלושה. כי בכ"ז, יש פה ניסיון להבין את הרוצח.
    6. "קולי המתכתי" – דווקא קולי הוא אחד הנכסים שלי מלידה, ועד כה לא נשמעו עליו תלונות, להפך:) במקומות בהם הוא לא מופיע, הצופים דורשים עוד:). אבל, על טעם וכו'. לא מתווכחת.
    7. והנה הטוויסט בעלילה: במהלך חודשי הסגרים וההתכנסות, חשבתי על הסרט רבות, על מי שאהבו ועל מי שלא אהבו ועשיתי משהו שלא עשיתי מעולם קודם. גייסתי את כל משאביי, בכל המובנים ויצאתי לעריכה מחודשת, אבל בקטנה, שהצריכה צילום נוסף (בישראל כמובן) ולאחריו עריכה. לא משהו היסטרי, אבל איזושהי שלמות חדשה, שלא יכולתי לראות קודם, שהגעתי אליה. זה לא שמי שלא אהב את הצד האישי שבסרט יהיה מרוצה, ממש לא. אני חושבת שמי שאהבו אותו ימשיכו לאהוב ויאהבו את השינוי, ומי שלא, זה לא ישנה להם.
    אבל כן, יש צדדים טובים למצב שנקלענו אליו בשנה החולפת.
    בכ"מ תודה שהספקת להגיע לסינמטק בשבוע שהיה פתוח, ביולי 2020.
    ועל כל השאר במייל ששלחתי לך:)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s