אבל יש בסרט הזה בעיה. אני חושב שהיה זה היצ'קוק שאמר משהו כמו: אל תדבר את מה שאתה יכול להראות. "צוללת" הוא סרט קצר (רק 50 דקות), והרגעים הטובים בו הם הרגעים שמתרכזים בפעולות. בסיפור על בחורה צעירה אחת, שמתוך סט הפעולות שלה אנחנו מבינים שהיא היתה סקרנית מאוד לגבי העולם, והיא עמדה על סף מסע גדול לסין עם אהבה גדולה למישהו שהיה אולי גבר חלומותיה. "צוללת" גם מספר על גבר אחד, שמתוך סט הפעולות שלו אנחנו מבינים שהוא היה איש כריזמטי באופן יוצא דופן, בעל תושיה, תשוקה מיוחדת לעבודת כפיים שתגשים את חלומותיו, וכנראה היה בו גם צמא גדול לפרסום.
איתן 
באיחור קליל של תשעה חודשים וחצי, אם כי זמן קורונה הוא זמן אחר לגמרי, ויש אפילו אומרים שאפשר למחוק אותו מחיינו, אני מגיבה, אף שלא מקובל שמושאי הביקורת עונים כשמבקרים אותם וירחיקו לכת יוצרים אחרים, הטוענים שהם "לא קוראים ביקורות ולא אכפת להם ממה שכותבים עליהם". על כך אומר רק: פחחח), ובכ"ז כמה דברים.
1. מלכתחילה אני קוראת ל"צוללת" "סרט דוקו אישי", אף שיאמרו רבים אחרים שכל דוקו הוא אישי, וכך גם דוקו-פשע.
2. כן, הסרט הזה נוצר בגלל החיבורים האישיים הרגשיים שלי למקרה, לקים ואל, למשוֹנוּת של האירוע, ולשאלה איך הופכים לרוצח.
3. ממש לא באתי כדי לספר את הכרונולוגיה של המקרה, שנכתבה בעשרות אלפי אתרים ברחבי העולם לאורך כל הדרך, עד להרשעה בביה"מ הדני. בנוסף, זהו מקרה שנפתר כבר בימיו הראשונים, והשאלה הייתה רק איך יוכיח זאת התובע.
3.א (במאמר מוסגר, סדרה דנית, פיקשן, שהופקה בהון עתק ומספרת על החקירה, עושה חיל בכל העולם, וגם תגיע עוד רגע לערוץ זעיר בישראל, אחרי ששידורה נדחה פה).
4. כן, הסרט כולו החל בחלום, והוא בבחינת חקירה אישית. נכון שזה לא משנה אם זה באמת קרה באמת, מה שחשוב זה אם הצופה משתכנע. מסכימה.
5. "הרבה יותר מדי ריאיונות עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים" – האמת היא שבסרט היו: אחת ביבליותרפיסטית, אחד פסיכולוג ואחד פסיכיאטר. זהו. שלושה. כי בכ"ז, יש פה ניסיון להבין את הרוצח.
6. "קולי המתכתי" – דווקא קולי הוא אחד הנכסים שלי מלידה, ועד כה לא נשמעו עליו תלונות, להפך:) במקומות בהם הוא לא מופיע, הצופים דורשים עוד:). אבל, על טעם וכו'. לא מתווכחת.
7. והנה הטוויסט בעלילה: במהלך חודשי הסגרים וההתכנסות, חשבתי על הסרט רבות, על מי שאהבו ועל מי שלא אהבו ועשיתי משהו שלא עשיתי מעולם קודם. גייסתי את כל משאביי, בכל המובנים ויצאתי לעריכה מחודשת, אבל בקטנה, שהצריכה צילום נוסף (בישראל כמובן) ולאחריו עריכה. לא משהו היסטרי, אבל איזושהי שלמות חדשה, שלא יכולתי לראות קודם, שהגעתי אליה. זה לא שמי שלא אהב את הצד האישי שבסרט יהיה מרוצה, ממש לא. אני חושבת שמי שאהבו אותו ימשיכו לאהוב ויאהבו את השינוי, ומי שלא, זה לא ישנה להם.
אבל כן, יש צדדים טובים למצב שנקלענו אליו בשנה החולפת.
בכ"מ תודה שהספקת להגיע לסינמטק בשבוע שהיה פתוח, ביולי 2020.
ועל כל השאר במייל ששלחתי לך:)