אריאל 2020: המועמדויות

אתמול בערב (במהלך הלילה שעון ישראל) התפרסמה רשימת המועמדים לפרס האקדמיה לקולנוע של מקסיקו, פרס האריאל. מקסיקו נפגעה קשה מהקורונה, ויש בה מאות אלפי חולים, ועשרות אלפים איבדו את חייהם כתוצאה מהמחלה הזאת. מכורח הנסיבות, הטקס הזה אכן נדחה, אבל הוא לא בוטל. בדרך כלל, הטקס במקסיקו מתקיים באיזור יוני, אבל השנה הוא נדחה לספטמבר. וזה לא מאוד מסובך, כי כל הסרטים שעמדו לשיפוט האקדמיה במקסיקו כבר הופצו לקהל הרחב לפני הקורונה, שלא כמו אקדמיה אחרת במזרח התיכון, שעושה תחרות בין סרטים שאף אחד לא ראה (חלק מהם סרטים שגם אף אחד לא יראה). אף אחד מהסרטים המובילים את רשימת המועמדויות לא נראה או נשמע לי מוכר, וכרגע קשה לראות מתי אוכל לתפוס חלק מהם בפסטיבלים כאלו ואחרים, אבל עדיין מעניין אותי לדעת מה קורה במדינה הזאת, שמוציאה מתוכה קולנוע מעניין, כולל במאים זוכי אוסקר בשנים האחרונות. אלו הם הסרטים הבולטים ברשימת המועמדויות של פרסי אריאל לשנת 2020:

אני לא כאן (Ya no estoy aqui) – פרננדו פריאס

הסרט המוביל במספר המועמדויות נראה כמו סרט מעניין למדי שמנסה למצוא את הטוב באדם דווקא בסיטואציות קשות. גיבור הסרט, יוליסס, מצליח לשמור על עצמו ולא להתערב במלחמת הכנופיות. אפילו בכנופיות עצמן מכבדים את רצונו לשמור מרחק מהפשע, כי אחיו, שהנהיג את אחת הכנופיות, יושב עכשיו בכלא. במקום להתעסק בפשע, יוליסס מנהיג חבורת נוער שמתעסקת בריקודים קולומביאנים, כך שהסרט מלא בריקודים ומוסיקה לטינית. טעות בזיהוי תקשר את יוליסס חזרה למקום שבו הוא לא רוצה להיות, מלחמות הפשע, והוא יהיה מחויב לברוח. יוליסס מגיע לארה"ב, ומנסה להתאקלם שם כזר, מבלי לאבד את הזהות שלו, את התרבות שלו.הטריילר נראה מעניין, ואולי קצת משונה בכוונה (התספורת נראית כמו הצהרה אולי קצת בוטה מדי עבור דמות שלפחות על הנייר מבקשת לשמור על פרופיל נמוך), אז טון הבימוי יקבע אם מדובר בסרט מרגש וסוחף, או במעניין אך מפוספס.

כאמור, "אני לא כאן" הוא המוביל במספר המועמדויות לפרס האריאל השנה, עם 13: מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, 2 מועמדויות לשחקן/ שחקנית מבטיח/ה, תסריט מקורי, צילום, עריכה, תלבושות, סאונד, איפור, אפקטים ויזואלים, אפקטים מיוחדים, ועיצוב אמנותי.

כאן זה לא ברלין (Esto no es Berlin) – הארי סאמה

מוסיקת פאנק, תסרוקות מפחידות, תלבושות משונות, פירסינג, מיניות נזילה – כל המאפיינים של עולם שנראה לי זר ומוזר. ועם זאת, נדמה לי שהסרט הזה מתווך לי את העולם הזה ברגישות ובאהבה. "כאן זה לא ברלין" הוא סרט התבגרות, שעל פניו נראה רגיש ומרתק, למרות סביבת ההתרחשות הרועשת. גיבור הסרט הוא קרלוס, נער בן 17. השנה היא 1986. כל המדינה (מקסיקו) מתרגשת לקראת אירוח מונדיאל הכדורגל בקיץ. קרלוס מרגיש אאוטסיידר. פחות אכפת לו מכדורגל. יש לו חבר אחד והוא גם קצת מאוהב בסתר באחות של החבר. אותה אחות, ריטה, מביאה את האח והחבר אל מועדון מחתרתי שנקרא "אצטקה", ושם קרלוס צולל לעולם שהוא לא מכיר, ממלא את עולמו במשמעות לחיים. אבל אולי, כמו רוב בני הנוער, הוא נשאב לעולם הזה תוך כדי איבוד בלמים, תוך איבוד שליטה על ההשפעה שיש לזה על בריאותו הפיסית כמו אולי גם הנפשית. הטריילר מסקרן

"כאן זה לא ברלין" מועמד ל-12 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקנית משנה, צילום, עריכה, תסריט מקורי, תלבושות, סאונד, איפור, אפקטים ויזואלים, ועיצוב אמנותי.

אבק/ה (Polvo) – חוסה מריה יאזפיק

אפשר גם להסתכל על מציאות חיי הפשע במקסיקו דרך פריזמה קומית. או לפחות סאטירית. נדמה לי ש"אבק/ה", על פניו, נראה סרט שמצליח לשעשע גם אם הנושא שלו רציני.

קרטל סמים במקסיקו שולח את הסחורה שלו במטוס. הטייס מרגיש בעיות טכניות, ולפני נחיתת חירום הוא נפטר ממשקל עודף, וזורק את הסמים מהמטוס. גיבור הסיפור, חלק מסוחרי הסמים, נשלח על ידי הבוס כדי להחזיר את הסחורה. מסתבר שאותו גבר מגיע למקום שבו נזרקה הסחורה ומגלה שזוהי בעצם עיר הולדתו, מקום שבו לא ביקר כבר שנים ארוכות. לפי הטריילר המשעשע (למרות שהוא לא מתורגם, די צחקתי) ניתן לראות שהוא מנצל את היכרותו המוקדמת עם הטיפוסים המאכלסים את המקום כדי לגייס אותם למצוא ולהביא לו את החבילות האבודות."אבק/ה" מועמד ל-11 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, פרס סרט הביכורים, בימוי, שחקנית, שחקן, שחקן משנה, תסריט מקורי, צילום, עריכה, עיצוב אמנותי, ותלבושות.

קנה לי אקדח (Cómprame un Revolver) – חוליו הרננדז קורדון

מכל מה שקראתי על הסרט הזה, נדמה לי שיש כאן הנחת יסוד מרתקת שמבוזבזת על ידי תסריטאי ובמאי שמתברבר, ולא יודע למצוא את הפוקוס שלו. יש כאן סיפור על הפשע במקסיקו דרך עיניה של ילדה קטנה. יש כאן סיפור על התמודדות עם התמכרות לסמים ועל הסחר בסמים שמזין את הכלכלה כמו גם את ההתמכרות. יש כאן סיפור התבגרות של ילדה במקסיקו על רקע אבא מכור ובסביבה רווית פשע ואלימות. יש גם רמיזה על גילויי מיניות ראשונים של ילדה, או לפחות דיון על תפקידי הזכר והנקבה בחברה אלימה שכזאת. ויש גם רמזים לסיפור הרפתקאות של ילדים.

גיבורת הסרט היא, כאמור, ילדה קטנה (היא מקריינת את הטריילר). הילדה עונה לשם האק (קיצור של האקלברי פין? יש בדמויות גם טום סוייר…), והיא נוהגת לעטות על פניה מסיכה כדי שתוכל לבלות עם חבריה הבנים (תהייה על זהות מינית?). אביה המכור מתחזק איזשהו אצטדיון בייסבול נטוש שמהווה בסיס עבור הכנופיות באיזור. וזהו, פחות או יותר. אין ממש סיפור, אלא רק מבט על מציאות (הילדה בטריילר אומרת שהכל בסרט הזה אמיתי). וזה היה יכול להיות מעניין, רק שאין ממש פתיון דרמטי שיסקרן אותי וימשוך אותי אל תוך חבורת הילדים הזאת."קנה לי אקדח" מועמד ל-8 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן משנה, תסריט מקורי, עריכה, עיצוב אמנותי, איפור, ומוסיקה.

חנק (Asfixia) – קניה מרקז

סרט שנדמה כמו דרמה מופנמת, אבל אולי קצת נוסחתית מדי. בחורה צעירה מסיימת את שהותה בכלא, ומנסה להשתלב חזרה בחברה. היא נדמית שקטה, מפוחדת, מכונסת בעצמה, ובינתיים, היא מקבלת על עצמה לשמור על איש מבוגר שמפחד להישאר לבד כי הוא סובל מהיפוכונדריה, וממה שעלול לקרות לו פתאום כשהוא ישן בלילה. מערכת היחסים בין המפוחד המבוגר לבין המפוחדת מהעולם הצעירה היא זו שתניע, כנראה, את הסרט. הטריילר מפזר בעיקר אווירה מסקרנת, אם כי, כמו שאמרתי, נדמה לי שמי שראה כבר סרט או שניים, אמור לצפות את כל המהלכים העלילתיים מראש. או כך זה לפחות נראה מבחוץ.

"חנק" מועמד ל-7 פרסי אריאל: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (מבין כל המועמדים, "חנק" הוא היחיד שמבויים על ידי אשה), 2 מועמדויות לשחקן/ שחקנית מבטיח/ה, שחקנית משנה, שחקן משנה, ומוסיקה.

סונורה (Sonora) – אלחנדרו ספרינגל

מסתבר שמקסיקו בנויה מלמעלה משלושים ארצות שונות. בדומה לארצות הברית, מקסיקו היא איחוד של יותר משלושים ישויות נפרדות. לאחת מהן קוראים סונורה. הסרט הזה מתרחש ב-1931, ומאגד אליו מספר לא קטן של דמויות, כולן נרדפות על ידי השלטונות בגלל סיבות שונות: גזענות השלטון כנגד מיעוטים, או בגלל פשעים והברחות של סחורה, קבוצה של אנשים מתאגדת כדי לחצות את המדבר בדרכם ליעד חופשי יותר. מבט בטריילר יוצר אצלי הרגשה שמדובר כאן יותר במסר כנגד שלטון של שנאה כלפי מיעוטים, ופחות בסיפור של דמויות מפותחות שמפחדות על חייהן. כנראה סרט מסר דידקטי, ופחות חוויה רגשית.

ראוי לציין שבקרדיטים של הסרט הזה נמצא שם אחד מוכר: ג'ון סיילס, במאי האינדי האמריקאי הותיק והאהוב ("כוכב בודד", "חזרתם של השבעה מסיקוקוס") הוא אחד מהתסריטאים של הסרט הזה, והוא אכן נמצא ברשימת המועמדים."סונורה" מועמד ל-10 פרסי אריאל: שחקנית, שחקנית משנה, שחקן משנה, צילום, תסריט מעובד, תלבושות, סאונד, עריכה, מוסיקה, ואפקטים מיוחדים.

אלו הם הסרטים המובילים את רשימת המועמדים לפרס האריאל של האקדמיה המקסיקאית לשנת 2020. כמו כן צריך לציין את חמשת המועמדים לפרס הסרט האיברו-אמריקאי: "כאב ותהילה" (אלמודובר, ספרד), "מסע של פראיירים" (סבסטיאן בורנשטיין, ארגנטינה. אם לא היתה קורונה, אני מאמין שהסרט הזה כבר היה מופץ בישראל. חברת "יונייטד קינג" מחזיקה בזכויות של הסרט הזה, וקראה לו "לוזרים עם כבוד"), "החיים השקופים של אאורידיסיה גוז'מאו" (קארים איינוז, ברזיל), "קופים" (אלחנדרו לנדס, קולומביה), ו"רטבלו" (אלבארו דלגאדו אפאריסיו, פרו).

טקס חלוקת הפרסים יתקיים ב-20 בספטמבר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “אריאל 2020: המועמדויות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s