אתמול, בערב יום כיפור, התקיים טקס חלוקת פרסי האריאל ה-62 של האקדמיה המקסיקנית (בערב יום כיפור! חוצפנים המקסיקנים האלה…). מכיוון שאני נוהג לסגור את הכל ביום כיפור (הכל – לא שומע מוסיקה, לא גולש באינטרנט, לא רואה טלויזיה. מתנתק מהכל ליום שלם), התעדכנתי בזוכים רק עכשיו, בצאת יום כיפור.
את רשימת המועמדויות סקרתי כאן עם פרסומה, לפני כחודשיים. מסתבר שיש זוכה אחד עיקרי, והוא: להמשיך לקרוא ←
ברוכים הבאים לרשימת המועמדים לפרסי האופיר לשנת 2020, או, ליתר דיוק, לתחרות לתואר: הסרט היציג של מדינת ישראל לאוסקר.
כי השנה הדיסוננס בין בחירת הסרט הטוב לבין בחירת הסרט היציג לאוסקר נחשף במלואו: בתי הקולנוע בישראל סגורים כבר למעלה משישה חודשים. אין הקרנות של סרטים בכלל. בתחרות של השנה משתתפים 23 סרטים. רק 7 הופצו לקהל הרחב (ויש עוד כמה, חלקם טובים מאוד, שמחכים להפצה עוד מהתחרות של השנה שעברה). לתחרות השנה ניגשו 26 סרטים. שלושה פרשו מהתחרות בדרך, כולל הסרט המסקרן מכולם, "אחד בלב" של טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש"). גם החדש של ערן קולירין ("ביקור התזמורת") פרש. לאיתן פוקס ("יוסי וג'אגר") יש סרט חדש השנה. הוא בכלל לא ניגש לתחרות.
אז מה שנשאר היא תחרות בין סרטים שמקווים לקצת יחסי ציבור כתוצאה מזכייה פוטנציאלית, כדי שאנשים יבואו לראות אותם בבתי קולנוע שעדיין סגורים, ואין צפי לפתיחתם. ובאותו עניין:
לפי תקנון האקדמיה האמריקאית, על הסרט המייצג כל מדינה להיות מופץ מסחרית לקהל הרחב עד לתאריך 31 בדצמבר. האם בתי הקולנוע בישראל יפתחו עד אז?
יש סייג אחד לחוק הזה בתקנון האמריקאי: אם הסרט היה אמור להיות מופץ, ואז קיבל הפצה דיגיטלית כי בתי הקולנוע נסגרו, אז הוא יהיה כשיר. כלומר, הפצה דיגיטלית (VOD) יכולה לכאורה להכשיר את הסרט לייצוג המדינה באוסקר. אבל האקדמיה הישראלית תצטרך לספק לאמריקאים מסמכים שהסרט אכן היה מתוכנן להיות מופץ בהפצה רגילה, ואז הופץ דיגיטלית. בתקנון האמריקאי כתוב בפירוש:
Provide to The Academy documentation (original document(s) and an English translation) of government mandated theater/cinema closure dates, previously planned theatrical release and steaming distribution or video on demand agreements
כמו כן, התקנון האמריקאי מציין בפירוש שהקרנה בפסטיבל כלשהו לא הופכת את הסרט לכשיר לייצג את המדינה, אלא רק הקרנה מסחרית רגילה.
סייג נוסף שהאקדמיה האמריקאית מציינת לחוק הזה: הסרט יכול להיות מופץ מסחרית גם בכל מדינה אחרת (שהיא לא ארצות-הברית), אבל מי יפיץ עכשיו סרט ישראלי, ויהיה הטוב ביותר, כשבתי הקולנוע ברוב מדינות העולם פתוחים באופן מוגבל, ואפילו הסרט המסקרן ביותר בעולם השנה (Tenet) עושה עסקים מוגבלים, או לפחות כאלו שרחוקים מאוד ממה שהיה צפוי.
כלומר, אלא אם הסרט הזוכה השנה יהיה אחד מה-7 שכבר הופצו ("אלוהי הפסנתר", "המוסד", "המחשמלים", "המתים של יפו", "הרפתקה בשחקים", "מחילה", ו"עכביש ברשת"), האקדמיה הישראלית צריכה לקוות ולעשות אולי אפילו טקסי וודו שונים ומשונים כדי שבתי הקולנוע בישראל יפתחו לקהל הרחב לפני 31 בדצמבר. (אה, רגע: כדי להיות כשיר לייצג אותנו באוסקר, הסרט צריך להיות מופץ אחרי ה-1 באוקטובר 2019. "המוסד" הופץ ביוני בשנה שעברה. "הרפתקה בשחקים" הופץ ביולי 2019. "מחילה" הופץ בספטמבר 2019. הם לא כשירים לייצג את המדינה באוסקר). (ואה, עוד רגע: "עכביש ברשת" דובר ברובו אנגלית. גם הוא לא כשיר). אני אמנם מעריך את האקדמיה שמתעקשת על טקס לקולנוע גם בימי משבר (ואני ממשיך לסקור בבלוג שלי את טקסי האקדמיות בחו"ל מאותה סיבה), אבל, שלא כמו בחו"ל, אם התחרות היא בין סרטים שכמעט אף אחד לא ראה, ואין יודע מתי נראה, אז התחרות היא רק כדי לשלוח איזשהו סרט לאוסקר, איזושהי תקווה חלושה לפרס חמקמק, ובלי קשר בכלל לאנשים החשובים באמת: הקהל הישראלי רוכש הכרטיסים.
אני צריך לומר שמבחינה אישית, השנה, לראשונה זה לפחות 15 שנה, לא פקדתי את הקרנות האקדמיה. אני לא חבר אקדמיה (מעולם לא הייתי), וההקרנות השנה היו מצומצות בגלל הקורונה, ולא יכולתי להידחף כמו שאני עושה כל שנה (מה גם שלא יכולתי לקבל הרשאה לצפייה דיגיטלית, כי אני לא חבר אקדמיה). כך שיוצא שמתוך 23 הסרטים שבתחרות, ראיתי רק 9 (אלו שהופצו ברובם, ועוד כמה בפסטיבלים). הסרטים המסקרנים מכולם לגבי מבין אלו שבתחרות הם "הנה אנחנו" של ניר ברגמן, ו"אסיה" של רותי פרי-בר (למרות שגם אני מודה שאם בתי הקולנוע נפתחים מחר, הסרט שאני הכי ארצה לראות, גם אם הוא לא סרט איכות, הוא "לשחרר את שולי". אחרי יותר מחצי שנה בבית, אני רוצה לראות קומדיה עם שלישיית "מה קשור". אח"כ אני אראה את הסיפור על אבא ובן אוטיסט, או על אמא שעוזרת לבת שלה שחולה במחלה סופנית).
ואחרי כל זה, אני עדיין מתעניין בקולנוע ישראלי. קולנוע. זה שרואים בקולנוע. אז בתי הקולנוע עדיין סגורים, אבל המועמדויות לסרטים שאולי יוצגו באולמות ובהיכלים מתישהו מתפרסמות היום, והנה הן: