אריאל 2020: הזוכה

אתמול, בערב יום כיפור, התקיים טקס חלוקת פרסי האריאל ה-62 של האקדמיה המקסיקנית (בערב יום כיפור! חוצפנים המקסיקנים האלה…). מכיוון שאני נוהג לסגור את הכל ביום כיפור (הכל – לא שומע מוסיקה, לא גולש באינטרנט, לא רואה טלויזיה. מתנתק מהכל ליום שלם), התעדכנתי בזוכים רק עכשיו, בצאת יום כיפור.

את רשימת המועמדויות סקרתי כאן עם פרסומה, לפני כחודשיים. מסתבר שיש זוכה אחד עיקרי, והוא:

"אני לא כאן" (Ya no estoy aqui), בבימויו של פרננדו פריאס. הצלחתי למצוא ביו-טיוב שידור מיוחד של אנשים שסיקרו את הטקס בלייב, והם עשו בינם לבין עצמם הימורים מי יזכה. הם היו שבעה, וכל השבעה (כולם!) הימרו ש"אני לא כאן" יזכה, אז כנראה שהסרט הזה הוא משהו מיוחד. הסיפור, להבנתי, הוא על בחור צעיר שהוא חלק מחבורה שהתשוקה שלה היא ריקודי קומביה. אי הבנה שקשורה עם פשע כלשהו מאלצת את גיבור הסרט לברוח על חייו, והוא מגיע עד לניו-יורק. הבחור, שגם כך מרגיש אאוטסיידר (תראו בטריילר איך הוא נראה), מגיע למקום זר ומוזר, ומרגיש שם אפילו יותר לא שייך.

"אני לא כאן" היה מועמד ל-13 פרסים. הוא זכה ב-10 מתוכם: פרס הסרט הטוב ביותר, הבימוי, תסריט מקורי, צילום, עיצוב אמנותי, תלבושות, פרס לשחקן המבטיח, סאונד, עריכה, ואיפור.

"חנק" (Asfixia) זכה בפרסי שחקן המשנה ושחקנית המשנה. ו"כאב ותהילה" של פדרו אלמודובר (שחגג רק לפני שלושה ימים יום-הולדת 71) זכה בפרס הסרט האיברו-אמריקאי.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s